Doch Nesia 2021-2022 HEB - web

39 שאותו אלוקים שנתן את התורה גם אִפשר את המדע. זוהי קהילת אנשים שאקדמיותם אינה פוגעת בחרדיותם, וחרדיותם אינה מעיבה על אקדמיותם. בסוף המסע האישי שלי, ספרתי: חמש שנים, חמישה ילדים, ותואר ראשון, בהצטיינות - בעיקר בזכות החוויה העמוקה שליוותה אותי לאורך כל התואר - האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת ללמוד באקדמיה "בלי שנדרש ידע קודם" ולהצליח בה "בלי שנדרש ידע קודם". תודה רבה ובהצלחה לכולנו. סיון גולדברג - בוגר לימודים לתואר ראשון במדעי החברה בהדגשת מדע המדינה ערב טוב לכולם, נשיאות נכבדה, חברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה הפתוחה, משפחות יקרות, חבריי הבוגרות והבוגרים, מכובדיי כולם. אני מתרגש מאוד לעמוד בפניכם על הבמה. שמי סיון גולדברג, ואפתח בסיפורי האישי. . נולדתי, גדלתי והתחנכתי בגבעתיים. מאז שאני זוכר את 29 אני בן עצמי הייתי פעיל חברתי במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות. לפני חמש שנים, בזמן לימודי התואר הראשון שלי כאן באוניברסיטה הפתוחה, תוך כדי עבודה במשרה מלאה כמנהל שיווק בחברת תיירות גדולה, עם סיום הלימודים שלי בקורסים כמו התנהגות ארגונית, ממשל ופוליטיקה, ומדיניות ציבורית...לראשונה בחיי, הבנתי, שלא רק שאני מתחבר מאוד למעורבות החברתית והעשייה הציבורית שתמיד הייתי שותף לה, אלא שדווקא השלטון המקומי הוא המקום הנכון שיאפשר לי להשפיע על הסביבה שלי, החל מאיך המדרכה תיראה, ועד למערכת החינוך, התרבות, הרווחה, כמעט הכל. היכולת שלנו להשפיע על הסביבה שלנו נמצאת ברשויות המקומיות, בעיריות, בתוך הקהילות, ופשוט הבנתי שזה הייעוד שלי וזה מה שיהפוך אותי למאושר. , החלטתי להקים ולעמוד בראש רשימת צעירים 25 , בגיל 2018 לקראת הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, בשנת ולהתמודד למועצת העיר בגבעתיים. לימים, תוצאות ההחלטה הזו התגלו כהפתעת הבחירות. נכנסנו להיות הסיעה השנייה בגודלה בהנהלת העיר, וכיום אני משמש כסגן ראש העירייה הצעיר ביותר בישראל. אין לי ספק, שלאוניברסיטה הפתוחה הייתה השפעה גדולה על ההחלטה לעשות את הצעד הזה, וכמוני, אני מתאר לעצמי שלרבים מכם האוניברסיטה שינתה בדרך כלשהיא את החיים. יושבים כאן היום בוגרים רבים מהשלטון המקומי ואני משוכנע כי לחלק מהם תחושות דומות לאלו שלי. אתם ואני חלק מקהילת הסטודנטים הגדולה בישראל, אשר לומדים ולוקחים חלק בתכניות אקדמיות של האוניברסיטה הפתוחה — ללא תנאי קבלה, בגמישות, אבל עם משמעת עצמית גבוהה ובעיקר, אין סוף לילות לבנים וסופי שבוע עבור השלמות ממ"נים, קריאת סיכומים ושיתוף עבודות עם חברים. כאן אנו עדים לכך שלכל סטודנט וסטודנטית יש את האפשרות להיות מה שהוא רק רוצה. זו גאווה אדירה. אנו סוללים לעצמנו את המסלול המתאים לנו, או זה שהכי מאתגר אותנו ומשתלב עם מסלול חיינו. זו ייחודה של האוניברסיטה. כאן לא שואלים מה עשינו או מה היינו אלא מה נרצה להיות. חוסן חברתי של קהילה, של חברה, של מדינה, לא נמדד במטוסים או בכסף, אלא בהון האנושי שמרכיב אותה. צילום: עודד קרני