Doch Nesia 2021-2022 HEB - web

38 מהם סיימו את 290 . בוגרים ובוגרות 3,724־ בשנת תשפ"ב העניקה האוניברסיטה הפתוחה תעודות זכאות לתואר ראשון ל סטודנטים וסטודנטיות נוספים סיימו לימודי חוג לאחר תואר. תואר שני הוענק 32 . לימודיהם בהצטיינות ובהצטיינות יתרה בהצטיינות יתרה (לנתונים על בוגרי ובוגרות 14־ מהם סיימו את לימודיהם בהצטיינות ו 110 . מוסמכים ומוסמכות 443־ ל תואר ראשון ראו נספח ב; לנתונים על מוסמכי ומוסמכות תואר שני ראו נספח ד; לנתונים על לימודי תעודה ותעודת הוראה ראו נספח ה). חיים לוריא - בוגר לימודים לתואר ראשון בפסיכולוגיה ערב טוב. אני נרגש לעמוד כאן לפניכם כבוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה וכסטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית! אחים ואחיות. שפת האם בבית היא 11־ נולדתי בבני ברק, בן בכור ל יידיש, והדרך שלי הייתה סלולה: תלמוד תורה, ישיבה, הסמכה לרבנות. חתונה, ילדים, נכדים ואחרית הימים. אך כמו שאומרים, "אדם חושק ואלוקים צוחק". אחרי החתונה מצאנו את עצמנו, רעייתי ואני, חלק משלוחי חב"ד בעיר אוקראינית יפהפייה בשם דונייצק. , היינו צעירים, אופטימיים וחדורי שליחות. שום דבר 2014 השנה הייתה לא הכין אותנו לאירועים האכזריים שהיו חלק מהפלישה הרוסית לחצי האי קרים ופירקו את הקהילות היהודיות בחבל דונבאס. ביום בהיר אחד ברחנו עם קבוצת פליטים מזרחה, ומצאנו מקלט בעיר ז'יטומיר. אני זוכר שנדהמתי מהקלות הבלתי נסבלת של כוחות ההרס והחורבן. שאלתי וקראתי וחקרתי על טיב האדם ומקור הרוע בעולם. ומתוך הבירור, החלטתי לממש את מה שרציתי כבר זמן רב - ללמוד פסיכולוגיה. כך, בין פעילות יהודית לשגרת החיים, התחלתי ללמוד מתמטיקה ואנגלית מספרי לימוד לילדים. מאוחר יותר הגיעו ספרי הקורס הראשון בפסיכולוגיה לדואר המקומי, מקומטים ומעוכים. הספרים סיקרנו והלהיבו אותי ככל שקראתי בהם עוד ועוד. בתיאבון רב גמעתי את קורסי הפסיכולוגיה שהשתלבו אל תוך חיי: חמישה קורסים - ילד. חמישה קורסים - חזרנו לארץ. חמישה קורסים - עוד ילד. ותוך כדי הלימודים והילדים התחדדו אצלי הפערים בין הלימודים בישיבה ללימודים באוניברסיטה: חוויית הלמידה בישיבה כללה בית מדרש רועש, צפוף, מהביל. זוגות־זוגות של חברותות מתווכחים בלהט, מתפלפלים על שורה סבוכה בתלמוד, עד שמגיעים לעמק השווה, או שלא. לא נדרשנו בישיבה ללמוד מכונסים כל אחד בתוך עצמו, בספרייה שהס מלדבר בה. לא נדרשנו לקרוא חומרים בהירים לקריאה, אך קלים מדי להבנה. לא נדרשנו ללמידה היררכית ולחשיבה ביקורתית. באופן אישי, נדרשתי להשקיע מאמץ רב כדי להצליח להבנות את הידע האקדמי החדש, מבלי להחריב את הישן. נדרשתי למלחמה עצמית כדי שהברק האקדמי לא יסנוור את הגירסא דינקותא שכה חביבה עליי. לבד, כך חשבתי, אני פוסע בדרך מפותלת מלאת חתחתים - עד שגיליתי "לבדים" נוספים לומדים ומתמודדים לצידי. בהדרגה התגבשנו לקהילה קטנה, כחמישים סטודנטים חרדים, ושיתפנו זה את זה בלבטים ובקשיים. סייענו זה לזה בעצות וברעיונות, מה וכיצד ומדוע ללמוד. עם השנים הקהילה גדלה והתפתחה, ולימים נקראתי לנהל אותה כעובד האוניברסיטה הפתוחה. סטודנטים חרדים! יותר מחצי מהם, רק אלו שרוצים בכך, מאוגדים 3,000־ כיום, אחרי שלוש שנים, לומדים באו"פ כ בקבוצות מקוונות רוחשות פעילות. זוהי קהילה חרדית־אקדמית, ערנית ותוססת, שמשלבת את הפלפלנות התלמודית עם הבהירות האקדמית, שמחברת בין הלהט הישיבתי לקרירות המחקרית - אבל מעל לכול - זוהי קהילה שמאמינה בוגרים ובוגרות, מוסמכים ומוסמכות צילום: עודד קרני חיים לוריא, רכז סטודנטים וסטודנטיות מהחברה החרדית באוניברסיטה הפתוחה.