Doch Nesia 2020-2021 HEB-digital-All

26 27 , מהמחלקה פרופ' אינה בלאו וד"ר תמר שמיר־ענבל לחינוך ולפסיכולוגיה, זכו במשותף עם חוקרת מהמכללה האקדמית אחווה במענק מחקר מטעם משרד החינוך בנושא: "התנסות מעשית במרחב המשולב בקרב מתכשרים להוראה, באמצעות שימוש בפלטפורמה חדשנית פיזיטלית להבניה של ידע ומיומנויות — מחקר ופיתוח". , מהמחלקה לחינוך פרופ' אינה בלאו וד"ר תמר שמיר־ענבל ולפסיכולוגיה, זכו במענק מחקר מטעם משרד החינוך במסלול "מחקרים קצרי טווח לתקופת הקורונה" בנושא: "טכנולוגיות דיגיטליות להשבחת תהליכי הוראה, למידה והערכה בלמידה מקוונת בעת חירום בבתי ספר יסודיים בישראל". , מהמחלקה לחינוך פרופ' אינה בלאו וד"ר תמר שמיר־ענבל ולפסיכולוגיה, זכו במשותף עם חוקרות ממכללת לוינסקי ומהמכללה האקדמית אחווה, במענק מחקר מטעם מכון מופ"ת בנושא: "הערכת תכניות להכשרת מובילים דיגיטליים במכללות להכשרת מורים ובמרכזי הפסג"ה לפיתוח סגלי הוראה מכהנים". , מהמחלקה לחינוך פרופ' אינה בלאו וד"ר תמר שמיר־ענבל ולפסיכולוגיה, זכו במשותף עם חוקרת מהמכללה האקדמית אחווה, במענק מחקר מטעם משרד החינוך במסלול "מחקרים קצרי טווח לתקופת הקורונה" בנושא: "מאפייני תהליכי פיתוח מקצועי להוראה מקוונת בבתי ספר יסודיים". , מהמחלקה לניהול ולכלכלה, זכה במשותף ד"ר רונן בראל עם חוקרים מהמכללה למינהל, המכללה האקדמית גליל מערבי ומכללת נתניה, במענק מחקר מטעם ביטוח לאומי בנושא: "מדיניות ציבורית לקידום שיוויון הזדמנויות: ראיות על בתי ספר וחינוך גבוה". , מהמחלקה לניהול ולכלכלה, זכה במשותף ד"ר רונן בראל עם חוקרת מהמכללה למינהל, במענק מחקר מטעם מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה בנושא: "מימון השכלה גבוהה ומעמד המכללות". , מהמחלקה למדעי הטבע והחיים, זכה פרופ' יהונתן גרנות במענק למלגת פוסט־דוקטורנט מצטיין מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. , ד"ר עדי ברן ו ד"ר דורית אולניק־שמש , פרופ' טלי היימן מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה, זכו במענק מחקר מטעם המכללה האקדמית חמדת (בנושא: "הקשר בין למידה בהכוונה עצמית לבין חוסן אקדמי בקרב תלמידי חטיבות ביניים בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי". , מהמחלקה למתמטיקה ולמדעי ד"ר שיר לנדאו־פייביש המחשב, זכתה במשותף עם חוקר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, במענק מחקר מטעם מכון המחקר פראונהופר לאפליקציות סייבר". PISA בנושא: "בניית מעבדת מחקר ב־ , מהמחלקה להיסטוריה, לפילוסופיה פרופ' אופיר מינץ־מנור ולמדעי היהדות, זכה במשותף עם חוקר מאוניברסיטת בן־ גוריון, במענק מחקר מטעם משרד המדע והטכנולוגיה במסלול "מדעי החברה והרוח הדיגיטליים" בנושא: "ביקורת התבונה הדיגיטלית". , מהמחלקה לספרות, ללשון פרופ' עדיה מנדלסון־מעוז ולאמנויות, זכתה במשותף עם חוקר מאוניברסיטת בר־אילן, במענק מטעם משרד המדע והטכנולוגיה במסלול "מדעי החברה והרוח הדיגיטליים" בנושא: "פרופילים סגנוניים חישוביים ככלי לחקר הסיפורת העברית המודרנית". , מהמחלקה למתמטיקה ולמדעי ד"ר אלישי עזרא־צור המחשב, זכה במענק מחקר מטעם רשות החדשנות בתוכנית עזר־טק בנושא: "ניווט נוירו־מורפי של זרוע רובוטית מסייעת באמצעות ראיית מכונה וחיישני התמצאות". להלן תיאור קצר של שניים מן המחקרים שזכו השנה במימון מקרנות תחרותיות חיצוניות: , מחקר בנושא: "התפקידים של הקומפלקס פרופ' רונית ויסמן ." DNA ) בתגובה לנזק ל־ TOR complex 2 TORC2 החלבוני ( ) היא בקר מרכזי בגידול Target of Rapamycin ( TOR הקינאזה יכולה להימצא בשני קומפלקסים TOR של תאים. הקינאזה TORC1 חלבוניים בעלי מבנה ותפקידים שונים הנקראים: , במערכת המודל של TORC2 . לאחרונה הראינו כי TORC2 ו־ , נדרש להישרדות תאים במצבי S. pombe תא שמר מסוג , אשר עוברת Gad8 עקה. פעילות זו מתווכת על ידי הקינאזה TORC2-Gad8 . תאים חסרי TORC2 זרחוּן ואקטיבציה על ידי Rad52- , צוברים מוקדי תיקון ( DNA רגישים במיוחד לנזקי ), והגידול שלהם תלוי בנוכחות גנים של רקומבינציה foci , קינאזות הנקראות DNA הומולוגית. ידוע כי לאחר פגיעה ב־ על שייר סרין ספציפי H2A מזרחנות את היסטון ATR או ATM בתאי אדם). סוג זה של שינוי כרומטיני דרוש לתיקון γ H2AX ( , ונוסף לכך הוא משתתף בייצוב DNA יעיל של נזקי ה־ של מזלגות הכפלה. ממצאים חדשה במעבדה מראים כי בתגובה לנזקי γ H2AX נדרש לאינדוקציה של TORC2-Gad8 . נוסף לכך תוצאות ראשוניות מצביעות על השתתפות DNA של כמה קומפלקסים חלבוניים בתהליך, לרבות קומפלקסים המשתתפים בבקרה של שעתוק ומודיפיקציות כרומטיניות, . הצעת המחקר מציעה סריקות גנטיות Paf1C ו־ SAGA כגון אחדות לזיהוי חלבונים נוספים המעורבים בתהליך על מנת ובין TORC2-Gad8 להבין את המסלול הביוכימי המקשר בין . הממצאים שיתקבלו צפויים להוביל DNA התגובה לנזקי להבנה טובה יותר של הקשר בין מסלולים השולטים במטבוליזם ובגידול לבין המסלולים המוקדשים לשמירה של יונקים מעורב TORC2 על שלמות הגנום. מכיוון ש־ בהתפתחות סרטן, הרחבה של המחקרים הללו לתאים אנושיים צפויה לספק הבנה טובה יותר של תהליכים סרטניים ולהציע שילובים חדשים של אסטרטגיות כימותרפיות. , מחקר בנושא: "ניתוח דיגיטלי של סיפורים ד"ר גדי שגיב ."1914 חסידיים עד החסידות מיסודו של הבעל־שם־טוב, שהופיעה במזרח , היא אחת התנועות החברתיות 18־ אירופה באמצע המאה ה והרוחניות הבולטות ביותר בעולם היהודי בשלוש מאות השנים האחרונות. אחד המאפיינים המוכרים ביותר של התרבות החסידית הוא הסיפורים הרבים שנוצרו במסגרתה, שאותם נהגו חסידים לספר בהתכנסויות, למסור בעל פה, להעלות על הכתב ולהוציא לאור, והם הפכו למרכיב חשוב בתרבות החסידית. המחקר כולל איסוף ויצירת מאגר של כלל הסיפורים החסידיים . הקורפוס הטקסטואלי 1914 שנדפסו מימי צמיחתה ועד שנת של הסיפורים החסידיים הללו כולל אלפי סיפורים בעברית וביידיש. במסגרת הפרויקט יופעלו עיבודים ממוחשבים בכלים ) על Digital Humanities המזוהים עם מדעי הרוח הדיגיטליים ( הטקסטים של הסיפורים, שיאפשרו להאיר היבטים חשובים בהם ובתרבות שבה נוצרו, כגון: תמורות היסטוריות בהדגשות של נושאים שונים, דמויות, מקומות ואירועים; רשתות של אנשים ורעיונות ודינמיקה מרחבית. בהיבט הדיגיטלי הפרויקט יתבסס על המומחים, התשתיות והניסיון של מעבדת המדיה והמידע של האוניברסיטה ). בהיבט של חקר החסידות הפרויקט OMILab הפתוחה — ( מבוסס על שיתוף פעולה עם פרופ' מרצ'ין וודז'ינסקי מאוניברסיטת וורוצלאב (פולין), חוקר חסידות בעל שם עולמי המתמחה במחקר כמותני. מענקי מחקר ומלגות מהקרן הפנימית האו"פ מעמידה לרשות חוקריה מימון למינוף מחקריהם. בקשות למימון מהקרן הפנימית. 55 בשנת תשפ"א אושרו להלן תיאור קצר של שני מחקרים שזכו השנה במימון מהקרן הפנימית: , מחקר בנושא: "פיתוח מומחיות אדפטיבית ד"ר איילת בכר במעבר להוראה מקוונת: קבלת החלטות אינטראקטיביות והפניית תשומת לב במרחב דיגיטלי של הוראה מרחוק". ) Borg, 2015 מחקר זה עוסק בקוגניציה של מורים ומורות ( Berliner, ובוחן את תהליכי פיתוח המומחיות האדפטיבית ( ) שלהם במהלך המעבר מהוראה בכיתה פנים־אל־פנים 2001 להוראה מקוונת. המחקר מעוניין לבדוק במיוחד את המודל של קבלת ההחלטות האינטראקטיביות של מורים ומורות ) במרחב דיגיטלי של הוראה Borko & Shavelson, 1990 ( מרחוק. מטרת המחקר היא להציע מודל תיאורטי מותאם לסביבת ההוראה המקוונת ולהמשיג את סוגי הרמזים, שעל בסיסם המורים והמורות מקבלים החלטות בזמן יישום ההוראה (ויזואליים, שמיעתיים, תקשורתיים וכו') . מחקר איכותני־פרשני זה יתקיים בהקשר הרחב של מערכת החינוך הממלכתית בישראל. הוא יכלול כעשרה מורים ומורות מקצוע המלמדים בתיכון, בעלי ותק של מעל חמש שנים, היות שהם נחשבים מומחים בהוראת תחום התוכן. בשלב ראשון של מערך המחקר ייבדקו תהליכי החשיבה של המורים והמורות במהלך התכנון והיישום של ההוראה המקוונת. איסוף ) ריאיון 1( : הנתונים יכלול חמישה מעגלים עם כל מורה, ובהם ) תצפית מסוג "חשיבה 2( ; עומק מקדים על שלב תכנון השיעור ) במהלך השיעור המקוון שתוכנן think-aloud בקול רם" ( (יישום וקבלת החלטות אינטראקטיביות), שבה יסביר המורה לתצפיתן באופן מפורש את הסיבות והגורמים להחלטותיו או ) ריאיון 3( ; התלבטויות אחרות בקבלת ההחלטות, והם יתועדו ) לאחר כל stimulated recall interview "מעורר היזכרות" ( שיעור, שבו יצפה המורה יחד עם החוקרת בהקלטת השיעור המקוון ויעיר בנקודות שבהן ירצה או יתבקש לתת רציונליזציה בדיעבד של קבלת ההחלטות (בסך הכול חמישים תצפיות ועשרים ראיונות). בשלב שני ייבחנו היבטים של הפניית Sherin et al., ) של המורים והמורות ( noticing תשומת לב ( ) במהלך השיעור המקוון, ובייחוד ייבחן אופי המסגור 2011 הפדגוגי של הסיטואציה ההוראתית המקוונת, שעל בסיסה המורים והמורות מפנים את תשומת ליבם לאירועים בנקודות