באופן כללי ניתן לומר שבתחומים שבהם נהוגים מחקרים כמותניים או איכותניים, יש מבנה קבוע שכולל מבוא וסקירת ספרות (ביחד או בנפרד); פרק השיטה (מתודולוגיה); פרק שעוסק בממצאים ופרק של דיון בהם (לעתים שני פרקים אלה משולבים לפרק אחד); ופרק מסכם. ראו כאן דוגמה לתוכן עניינים של עבודה אמפירית.

לעומת זאת, בכתיבת עבודה עיונית, הנפוצה במיוחד במדעי הרוח, המבנה חופשי יותר ושמות הפרקים נגזרים משאלת המחקר ומעידים על תוכנם ועל המבנה הלוגי של העבודה. את העבודה פותח מבוא וחותם פרק הסיכום. ראו כאן דוגמה לתוכן עניינים של עבודה עיונית. בכל מקרה, לפני תחילת הכתיבה יש לתכנן היטב את המבנה שלה, על פי מבנה ראשי הפרקים הנהוגים בקורס. ייתכן שמתווה ראשי הפרקים הראשוני ישתנה במהלך הכתיבה, עד שיתגבש באופן סופי. 

דגשים חשובים בבניית ראשי הפרקים
  1. על ראשי הפרקים להקיף את הנושא שבחרתם.ן ורק את הנושא הזה. 
  2. ראשי הפרקים הם המתווה לתשובה לשאלת המחקר שלכם.ן. לכן, כל ראש פרק צריך להיות מקושר לשאלת המחקר. יש לשאול: כיצד מסייע פרק זה במענה על שאלת המחקר הכללית? מה הוא מוסיף על קודמו?
  3. יש להימנע מחפיפה בראשי הפרקים. 
  4. אפשר לחלק כל ראש פרק לנושאי משנה. 

מבוא וסיכום
כאמור, יש שונות בין מבני העבודה, על פי סוג המחקר ועל פי תחום הדעת. עם זאת, בכל הסוגים נהוגה כתיבת מבוא וסיכום. 


מבוא  
המבוא הוא החלק הראשון  ומציע מעין "חלון לעבודה". קריאת המבוא מאפשרת להבין במה תעסוק העבודה עוד טרם קריאת כל פרקיה.  

במבוא יש להציג את נושא העבודה, את השיקולים שהביאו אתכם.ן לבחור דווקא בנושא זה, את אופי המחקר, את שאלת המחקר ואת שיטת העבודה. זהו גם המקום להסביר כיצד משתלבת העבודה שלכם.ן בשדה המחקר הרלוונטי ומה היא תוסיף לו. על פי רוב זה גם המקום להציג גם את השערת המחקר או את התזה אותה תבסס העבודה. כדאי לסיים את המבוא בהצגת מתווה, שיפרט את סדר הצגת הדברים בהמשכה (במה יעסוק כל פרק). את המבוא כותבים בדרך כלל לאחר השלמת העבודה. בקורסים מסוימים במדעי החברה תתבקשו לפתוח את העבודה בתקציר, שגם הוא נכתב לאחר השלמת העבודה. בדקו בקורס שלכם.ן מהם הכללים לכתיבתו.

בקורסים מסוימים פרק המבוא כולל גם את סקירת הספרות שרלוונטית לתחום ובקורסים אחרים, המבוא מוצג בנפרד מפרק סקירת הספרות ואז גם יהיה קצר יותר. כדאי לבדוק מה מקובל בקורס בעניין זה. ראו כאן דוגמה למבוא.

סקירת הספרות ומסגרת תיאורטית
סקירת ספרות או הצגת המסגרת התיאורטית היא רכיב מרכזי בעבודה. לעיתים היא מהווה פרק בפני עצמה ותופיע אחרי חלק המבוא, ולעיתים היא משולבת בו. (בדקו מה נהוג בעניין זה בקורס שלכם.ן).  

תפקידה של סקירת הספרות הוא לקשור את נושא העבודה לעולם התוכן הרחב יותר שנוגע לנושא זה. במסגרת זו יש להציג את הספרות האקדמית הרלוונטית ואת המחקרים שנעשו עד כה בנושא. אם בעבודה שתכתבו תשתמשו בתאוריות או במושגים מתחום הדעת, כאן המקום להציג ולהסביר אותם. 

כתיבת הסקירה הספרותית נעשית בדרך כלל בהתאם למודל המשפך, מהכללי אל הממוקד יותר, כך שתחילה יוצגו הנושאים הרחבים או הכלליים יותר ובהמשך יופיע מיקוד של הנושאים האלה. כך למשל בעבודה שעניינה בהתמודדות של הממסד בישראל עם תנועות חברתיות סקירת הספרות תתחיל בהסבר מה הן תנועות חברתיות, תמשיך להצגת מחקרים על תנועות חברתיות בעולם ואחר כך תדון בתנועות חברתיות בישראל. 

לכתיבת סקירת ספרות מוצלחת חשוב לשלב במיומנות בין המקורות השונים, בעזרת כתיבה אינטגרטיבית. עוד על כך ראו: בכתיבה אינטגרטיבית

סיכום 
הסיכום הוא החלק האחרון של העבודה, והוא בדרך כלל קצר ותמציתי בהשוואה לפרקי העבודה שקודמים לו. תפקידו של הסיכום הוא "לקשור את הקצוות" ולייצר תחושה של סגירת התהליך של כתיבת העבודה. בסיכום יש לחזור אל שאלת המחקר ולהציג באופן תמציתי את התשובה שנתקבלה לשאלה שהוצגה ואת המסקנות העיקריות. אם הוצגה במבוא השערת מחקר, יש לציין בסיכום אם ההשערה התקבלה או הופרכה. זה גם המקום לציין מה תרם המחקר לתחום הדעת, אך גם מה היו מגבלותיו ומה נותר למחקר עתידי ולהתבוננות נוספת. ראו כאן דוגמה לסיכום.