אפשר לעבוד גם הפוך: בכמה ממנועי החיפוש, כמו גוגל סקוֹלר (google scholar), מתחת למקור מופיע קישור "צוטט על ידי" ("cited by"). קישור זה מעלה רשימה של מקורות שציטטו את המקור שהתעניינתם.ן בו. ככל שמאמר מצוטט יותר הוא בעל חשיבות רבה או השפעה רבה יותר בתחומו.

 

אפשר גם להשתמש בגוגל סקוֹלר לחיפוש מאמרים נוספים בנושא האמור, בעזרת לחיצה על הקישור "מאמרים בנושא זה" ("related articles"). 

 

 

שימו לב, אי-אפשר להסתמך על גוגל כמנוע חיפוש בלעדי, וזאת מכמה סיבות: הוא מותאם לחיפוש מקורות באנגלית; הוא אינו מציג מקורות רבים, אלא בעיקר בתחום מדעי הרוח; במקורות רבים הוא מאפשר גישה רק לתקציר המאמר או לחלקים מסוימים בו; והמקורות שהוא מציג הם בדרגת מהימנות אקדמית משתנה.

ראו כאן  סרטון הנחיות לעבודה עם גוגל סקולר, של אוניברסיטת חיפה.

השאלה מהו מקור אקדמי מתאים, שניתן להסתמך עליו, תלויה בשאלת המחקר ובדרישות בקורס שבו נכתבת העבודה. ישנה שונות בין תחומי דעת ובין קורסים בדרישות לגבי מספר המקורות, סוג המקורות, מידת העדכניות שלהם ואף השפה שבה נכתבו. לכן, חשוב שתבדקו מה נהוג בקורס שלכם.ן. שימו לב שבעת הזנת מילות החיפוש באתר הספריה, תוכלו לצמצם את רשימת המקורות כך שיוצגו רק מקורות אקדמיים וכן מקורות שהתפרסמו משנה מסוימת ואילך. 

 => למידע נוסף ולהכוונה בחיפוש מקורות מתאימים בספריית האוניברסיטה הפתוחה ראו את סרטוני ההדרכה בקישור זה: סרטוני הספרייה. 

=> כמו כן, ניתן לפנות לשירותי הייעוץ של הספרייה בקישור זה: ייעוץ מרחוק.

=> סטודנטיות וסטודנטים דוברי ערבית המעוניינים בסיוע נוסף מוזמנים להרשם לסדנה לכתיבה ביבליוגרפית בקישור זה: סדנה לחיפוש ביבליוגרפיה.