קורסים שאינם מקנים נקודות זכות
22006 גנטיקה ואתיקה בעידן הפוסט-גנומי
22006 גנטיקה ואתיקה בעידן הפוסט-גנומי1
3 נקודות זכות
שיוך: תואר שני / מחשבה ביולוגית
שיוך נוסף: מדעים / מדעים - כללי
תנאי קבלה: קבלה לתואר שני במחשבה הביולוגית או באישור מרכזת ההוראה של הקורס. ידע קודם דרוש: לפחות 60 נ"ז עבור קורסים קודמים, הקורס ביולוגיה כללית א או הקורס אשנב למדעי החיים.
פיתוח הקורס: ד"ר מאיה פישר, ד"ר שני ענבר ד"ר נורית קירש
ייעוץ אקדמי: פרופ' חוה יבלונקה ופרופ' אורן הרמן
הגנטיקה העניקה לאדם כלים רבים שהביאו (או עשויים להביא בעתיד) תועלת. לדוגמה: מניעת מחלות בדרך של אבחון וזיהוי מוקדם של נשאי מחלה, טיפול במחלות בעזרת ״עריכה גנטית״, שיפור והארכת חיים בתחום הסרטן - אלו רק מספר מועט של דוגמאות הלקוחות מעולם הרפואה. בחקלאות יש לגנטיקה תרומה מכרעת באמצעות השבחה של מינים חשובים לאדם, על ידי העברת גנים מועילים ממין אחד לאחר ובאמצעות עריכה גנטית מדויקת של צמחים ובעלי חיים. עם זאת, הכלים הטכנולוגים והידע הרב המצוי כבר עתה בידי גנטיקאים ובידי הציבור (הנעזר בחברות הרצפה המציעות גם ייעוץ גנטי), מציפים בעיות בנוגע להשלכות של הגנטיקה על הפרט ועל החברה כיום, יותר מאשר בעבר.
נושאי הלימוד
הקורס גנטיקה ואתיקה בעידן הפוסט-גנומי עוסק בהיבטים היסטוריים, אפיסטמולוגיים, אתיים וחברתיים של מדע הגנטיקה. בחציו הראשון של הקורס יש שני פרקים הסוקרים את ההיסטוריה של הגנטיקה - הפרק הראשון מציג את התפתחות הגנטיקה מהמחצית השנייה של המאה העשרים והלאה, ובוחן את מעמדו המרכזי של המושג "גן" בתקופה זו. הפרק השני עוסק בחידושים בתחום הגנטיקה החל מהעשור האחרון של המאה העשרים ועד היום.
שלושת הפרקים המהווים את חציו השני של הקורס מתמקדים בסוגיות ביואתיות וחברתיות ששורשיהן בעבר, אך מקבלות היום משנה תוקף. נושא הפרק השלישי של הקורס הוא שאלת הגזע, ששבה והתעוררה מחדש לאור המידע הגנומי הרב הנגיש כיום לחוקרים ובחלקו גם לציבור הרחב. הסוגיה הנדונה בפרק הרביעי קשורה באפשרות שגשוג האדם בעולם פוסט-גנומי, ושואל האם עריכת גנים אינה אלא אאוגיניקה בלבוש חדש. בפרק החמישי והאחרון, נעסוק בשאלות של בריאות וצדק הצומחות מתוך השימוש במידע גנומי הנגיש למדענים ובמידע שמחזיקות חברות פרטיות והמעורר ציפיות רבות לגבי כוחה של הגנטיקה לפתור בעיות רפואיות וחברתיות.
מבנה הקורס
הקורס כולל סדרת סרטים ובהם הרצאות של מגוון חוקרות או ראיונות עימן וכן מקראת מאמרים. בנוסף, יושאלו לסטודנטיות ולסטודנטים ארבעה ספרים מהם יתבקשו לקרוא פרקים נבחרים. הקורס כולל שני מפגשים סמינריוניים בהם יש חובת השתתפות וכן מפגשי זום שההשתתפות בהם אינה חובה.