20907 מגוון ביולוגי ושמירת טבע
20907 מגוון ביולוגי ושמירת טבע
3 נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית
שיוך: מדעים / מדעי הטבע והחיים / מדעי החיים
תנאי קבלה: 36 נקודות זכות עבור קורסים קודמים במדעים, ובכללם הקורסים ביולוגיה כללית א, ביולוגיה כללית ב, אקולוגיה, וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה. ידע קודם מומלץ: אחד מהקורסים עולם הצמחים, חולייתנים בארץ ישראל1, החרקים, מעבדת שדה: ביולוגיה של הזנבן הערבי, נושאים בהתנהגות בעלי חיים2.
פיתוח הקורס: ד"ר איילת שוסטר, פרופ' עידו יצחקי
יועצים: פרופ' תמר דיין, פרופ' דויד זלץ, פרופ' רונן קדמון, ד"ר יוחאי כרמל
האקולוגיה כחקר היחסים שבין אורגניזמים וסביבתם היוותה מרכיב בקיום האנושי, כבר משחר ההיסטוריה. מאז ומתמיד, במודע ושלא במודע, היו בני האדם "סטודנטים לאקולוגיה", וזאת משום שקיומם הותנה ביכולתם ללמוד ולהכיר את סביבתם הקרובה וכן לחזות שינויים סביבתיים ואת תגובתם של צמחים, טורפים וחיות ציד לשינויים אלה.
ההתייחסות לאקולוגיה כתחום חקר מדעי החלה בתחילת המאה ה-20. תחום זה זכה לפריחה מרשימה בעקבות מחקרים תאורטיים וניסויים מדעיים שהצליחו לבסס תאוריות המסבירות ומאפשרות חיזוי של תהליכים ותופעות. בתאוריות האקולוגיות האלה נפקד בדרך כלל מקומו של האדם כאובייקט נחקר. האדם היה צופה מן הצד, מדען החוקר את יחסי כל האורגניזמים עם סביבתם, מלבד את עצמו.
לפני כשלושים שנה התחוללה תפנית שחדרה באיטיות גם למדע האקולוגיה. כיווני המחקר האקולוגיים, אשר בתחילה עסקו במדע בסיסי –הבנה של יחסי האורגניזמים עם סביבתם (האביוטית והביוטית), החלו לכלול יותר ויותר היבטים יישומיים. חוקרי אקולוגיה רבים החלו להפנות את מחקריהם לבעיות יישומיות ולאיסוף ידע היכול לסייע בקבלת החלטות בדבר דרכי ממשק של אוכלוסיות ושטחים טבעיים.
בקורס זה נתוודע לדרך שבה עקרונות אקולוגיים שנלמדו בקורס אקולוגיה (20412) משמשים בסיס לתכנון מחקרים יישומיים בתחומים שונים, כגון ניהול שטחים פתוחים שימור מינים ותכנון פרויקטים סביבתיים.
הסטודנטים ירצו על עבודתם או יציגו אותה בפני המדריך בשיחת סיכום.
הקורס כולל סיור בפארק רמת הנדיב או השתתפות בכנס מדעי.
1 בעבר נקרא הקורס ביולוגיה של חולייתנים יבשתיים: מבט ישראלי.
2 או הקורס מעבדת שדה בביולוגיה: התנהגות חברתית של הזנבן הערבי, נושאים בהתנהגות בעלי חיים (20559), שאינו מוצע עוד.