12048 סמינר מחקר: פוליטיקה ומפלגות באירופה בעידן הגלובליזציה
12048 סמינר מחקר: פוליטיקה ומפלגות באירופה בעידן הגלובליזציה1
5 נקודות זכות
שיוך: תואר שני / לימודי דמוקרטיה בין-תחומיים
שיוך נוסף: מדעי החברה / מדע המדינה ויחסים בין-לאומיים
תנאי קבלה לתואר בלימודי דמוקרטיה: הקורס סוגיות במדיניות ציבורית או דמוקרטיה ודמוקרטיזציה, אחד מבין הקורסים דמוקרטיה: גישה רב-תחומית, סוגיות יסוד בלימודי גלובליזציה, וכן פטור ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב בקטלוג אלף ובמאגרי מידע.
פיתוח הסמינר: ד"ר דניס שרביט
מסוף מלחמת העולם השנייה ואילך נראה שתם עידן האידאולוגיות, בוודאי האידאולוגיות הקוטביות משמאל ומימין שהגיעו לשלטון בין שתי מלחמות העולם, מאחר שהימין השלים עם הדמוקרטיה והשמאל עם הקפיטליזם. הגלובליזציה נראתה תחילה כתהליך שיכשיל את הרצף שמאל-ימין שעל בסיסו קמו המערכות הפוליטיות במדינות הדמוקרטיות, אך המפה הפוליטית הולכת ומשתנה לנגד עינינו: מגמת ההתכנסות של המפלגות הוותיקות ערערה את אמון הציבור בהן, מעמד הביניים שכוח הקנייה והביטחון התעסוקתי שלו פחתו מעביר את תמיכתו למפלגות חדשות אנטי-מערכתיות, מימין ומשמאל, להחלטות מפתיעות (ה-Brexit) או לדמויות פוליטיות חסרות נסיון (למשל בחירתו של דונלד טראמפ). מתברר שהמפלגות החדשות אינן תופעה חולפת אלא הן מתייצבות ומכרסמות בכוחן של המפלגות הוותיקות שמזוהות עם הממסד. בסמינר נבדוק הן מבחינה אמפירית והן מבחינה תאורטית את ההשלכות של השינויים הללו בדעת הקהל על המפלגות עצמן ועל הנושאים העולים על סדר היום שלהן.
נושאי הלימוד
הקורס יתמקד בזירה אזורית אחת, באירופה, בשחקן פוליטי אחד, במפלגות, ובגישה מחקרית מועדפת: חקר השוואתי של מפלגות (Comparative Political Parties). נבדוק על בסיס בין-מדינתי, מחד-גיסא את "המשפחות הפוליטיות" הוותיקות שמזוהות עם הסוציאל-דמוקרטיה, הדמוקרטיה הנוצרית, הליברליזם והשמרנות, ומאידך גיסא, את המשפחות החדשות-ישנות שנעלמו זמן מה מן המפה והופיעו מחדש, בראש ובראשונה, המשפחה הפופוליסטית, מימין ומשמאל, ואת המשפחה החדשה למדי של תנועת הירוקים שמקדמת סדר יום לטובת הסביבה והפיתוח הבר-קיימא.
האם ההבדלים האידאולוגיים משפיעים על צורת הגיוס, ודפוסי הפעולה של המפלגות? נחקור את המאפיינים הסוציולוגיים של המנהיגים, הפעילים, החברים והמצביעים ושונותם. נדון בנושאים העיקריים המעצבים את התודעה הפוליטית ועומדים על סדר היום של המפלגות: הגירה, רב-תרבותיות, מגדר, כמו גם נושאים קלאסיים (ביטחון סוציאלי, תעסוקה). הקורס לא יעסוק באיחוד האירופי, אך נעמוד על תרומתו כמוסד המאחד את רוב המדינות באירופה כגורם מעצב ומשפיע בזירה הפוליטית הפנימית של המדינות החברות בו.
חומר הלימוד
מקראת מאמרים ומדריך למידה מקוונים
מבנה הסמינר
הסמינר יתנהל במתכונת של סמינר מחקר בהנחיה אישית של מפתח הסמינר. במרוצת הסמסטר יתקיימו שישה מפגשים של שלוש שעות כל מפגש, שיתבססו על הרצאת מבוא ודיון שיישען על חומר הלימוד. המפגש יהיה בנוי כך: בחלקו הראשון נתמקד בגישת חקר המפלגות ההשוואתי כדי לצייד את הסטודנטים בכלים הנדרשים לביצוע המחקר, בהמשך נתרכז בתכנים הנידונים, כדי לסייע לסטודנטים לגבש את הצעת המחקר שלהם. לשם כך יהיה על הסטודנטים לעמוד במטלות לגיבוש הנושא, שאלת המחקר, המסגרת המושגית, ומבנה העבודה.
במקביל למפגשים, הסטודנטים ימשיכו לפתח את העבודה בהנחיה אישית של מפתח הקורס המנחה את הסמינר. למן המפגש השלישי יציגו הסטודנטים את שאלת המחקר, תוך התייחסות לדרך שבה הם מיישמים את הגישה התאורטית ההשוואתית בחקר המפלגות. ייפתח דיון בבעיות השונות שהסטודנטים נדרשים להתמודד עמן.