האוניברסיטה הפתוחה

תיאורי הקורסים

10988 אפיסטמולוגיה: תיאוריות של ידיעה ואמונה רציונלית

10988 אפיסטמולוגיה: תיאוריות של ידיעה ואמונה רציונלית‏1

4 נקודות זכות ברמה מתקדמת עם אפשרות לכתיבת עבודה סמינריונית


עמידה בהצלחה בחובות העבודה הסמינריונית תזכה ב-6 נקודות זכות עס.

נקודות זכות עס יחשבו במניין נקודות הזכות הנדרשות כתנאי קבלה לקורסים אחרים.

שיוך: מדעי הרוח / פילוסופיה

תנאי קבלה: 36 נקודות זכות עבור קורסים קודמים, ובכללם הקורסים: מבוא ללוגיקה ואחד מבין הקורסים מדיקרט ועד יום: פילוסופיה במאה ה17-18, סוגיות מרכזיות בפילוסופיה אנליטית , פילוסופיה של המדע, בעיות נבחרות בפילוסופיה של המדע‏, פילוסופיה של הנפש בתקופתנו, וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה. ידע קודם מומלץ: סוגיות מרכזיות בפילוסופיה אנליטית.

פיתוח הקורס: ד"ר לוי ספקטר

האם ניתן לדעת משהו? מהי ידיעה? כיצד ניתן לדעת שהשמש תזרח מחר? מה מבחין בין אמונה רציונאלית לאמונה שאינה רציונאלית? התחום בפילוסופיה שמבקש להשיב לשאלות אלו הוא האפיסטמולוגיה, והקורס עוסק בדיון העכשווי בתחום זה. האפיסטמולוגיה מבקשת תאוריה מלאה כיצד אנו (‏כפרטים‎)‏ יכולים לדעת שטענה היא אמיתית או לחשוב באופן מוצדק ורציונאלי שטענה – פשוטה ויומיומית ככל שתהיי – היא אמיתית. המטרה העיקרית של הקורס, היא לאפשר הבנה מקיפה של העמדות העיקריות של זמננו ביחס לשאלות אלו והאתגרים שעִמם הן מתמודדות.

עניין מרכזי נוסף בקורס הוא הבנת הטיעונים ושיטות הטיעון בתחום. שיטות הטיעון של האפיסטמולוגיה של ימינו ניזונות משיקולים לוגיים, מניסויי מחשבה והאינטואיציות המתלוות אליהם, משיקולים סמנטיים שלקוחים מהפילוסופיה של הלשון ועוד. באמצעות הכרת הטיעונים יתאפשר ללומדים, לרכוש אמצעים לחשיבה ביקורתית מעמיקה וחדה החורגת מתחום האפיסטמולוגיה לתחומים אחרים בפילוסופיה ותחומי ידע אחרים.

חומר הלימוד

הלימוד מבוסס על ספר קורס ובו יחידות לימוד המלוות בהסברים ושאלות מנחות במטרה לסייע בהבנה מעמיקה של המאמרים. חומר הלימוד כולל גם מקראה, בעיקר של ספרות ראשונית, רובה הגדול מאמרים באנגלית.

יחידות הלימוד

יחידות הלימוד הראשונות עוסקות באתגרים העיקריים העומדים בפני תאוריות של ידיעה ואמונה רציונלית: ספקנות קרטזיאנית, בעיית האינדוקציה, ודוגמאות הנגד של אדמונד גטייר. שלוש היחידות הבאות עוסקות בתאוריות של הידיעה והאמונה הרציונלית וביקורות עליהן: התאוריה הסיבתית, רלייביליזם, תאורית המעקב אחר האמת של רוברט נוזיק, הקונטקסטואליזם של סטוארט כהן, ועמדות אחרות. בולטת במיוחד העמדה של טימות׳י וויליאמסון שחוללה מהפכה בשנים האחרונות במחשבה על מקומה של הידיעה בהסבר האפיסטמולוגי. שתי יחידות הלימוד הבאות עוסקות במחלוקות בין תאוריות של ידיעה והצדקה: יסודנות מול לכידנות, ואינטרנליזם מול אקסטרנליזם. המחלוקת הראשונה נוגעת לשאלה אם הידיעה או האמונה הרציונלית מבוססות על מסד אחרון או שמה הן תולדה של יחס בין כלל האמונות בינן לבין עצמן. המחלוקת השנייה נוגעת לשאלה אם האפיסטמולוגיה צריכה להתנסח באופן מהותי בגוף ראשון או בגוף שלישי? היחידה האחרונה מציגה שני אתגרים חדשים – פרדוקס ההגרלה ופרדוקס ההקדמה – ומראה כיצד תאוריות שונות מנסות להתמודד עימם.


1 לתיאום הצגת עבודה במפגש יש לפנות לאחראי המפגשים במחלקה כמצויין בתכנית הלימודים לתואר בוגר בפילוסופיה בסעיף הדרישות הסמינריוניות.