Chais2025_Heb_and_Eng-web

ע 11 מאיה פפו, שחר הררי, חגית מישר - טל במשפחות בהן אב המשפחה שירת במילואים ובמשפחות שלא נחשפו למלחמה בצורה ישירה, נמצא שימוש גבוה בתיווך פעיל ) 100% ( ומעט נמוך יותר בתיווך מגביל ) 80% (. ממצא זה תואם חלקית את הספרות הקיימת ומדגיש את חשיבות התמיכה הרגשית והשיחות עם ההורים בזמן מלחמה ) Hoffner & Haefner, 1993; Lavi et al., 2016 .( ממצאים אלו מראים את הפער באסטרטגיות התיווך בין משפחות שנחשפו למלחמה בצורה ישירה )משפחות המפונים ואלו שמתגוררות בטווח ירי טילים( לבין אלו שנחשפו אליה בצורה עקיפה )שירות מילואים של אב המשפחה או כאלה שלא נחשפו באופן ישיר(. פער זה מתכתב עם ממצאים ממחקרים קודמי ם שמדגישים את אופי והיקף החשיפה למלחמה כגורם משמעותי בבחירת אסטרטגיית התיווך ) Buijzen et al., 2007; Eltanamly et al., 2019; Lavi et al., 2016 .( משפחות שמתגוררות בטווח ירי טילים, הציגו את השימוש הגבוה ביותר בצפייה משותפת ) 60% (. הצורך של ההורים להיות מעודכנים באירועי המלחמה בחדשות באופן עקבי, לצד הרצון להגן על הילדים, יוצר דפוס תיווך מורכב שלא תועד בצורה מפורשת במחקרים קודמים. בנושא אי התיווך, הנתונים משתנים בין המשפחות השונות אך אחוזי השימוש באסטרטגיה זו יחסית נמוכים ) 0-60% (. השוני בין המשפחות ב"אי התיווך" נבע בכל משפחה מצרכים אחרים אך היה מכנה משותף בסיסי. ההורים היו עסוקים בהתמודדות עם השינויים שנבעו מהמלחמה ובהשגת תחושת ביטח ון למשפחה והיו צריכים למצוא תעסוקה לילדים. בנוסף, ממצאי המחקר מצביעים על שינויים משמעותיים בדפוסי התיווך ההורי בעקבות המלחמה, בעיקר בהתאם לדרגת החשיפה של המשפחות למלחמה. התיווך המגביל היה דומיננטי גם לפני המלחמה, אך במהלך המלחמה נרשמה עלייה במשפחות שנחשפו ישירות לסכנה )פינוי או ירי טילים(, בעוד שבמשפחות שנחשפו בעקיפין לא נרשם שינוי מהותי. ההורים הביעו חשש גדול מהחשיפה לתכנים קשים בחדשות, ממצא שבא בהלימה עם ממצאי מחקרים קודמים שהראו כי ככל שההורים מעריכים את המדיה כמסוכנת יותר עבור ילדיהם, כך הם נוטים להשתמש באסטרטגיות מגבילות יותר )טוטיאן ואחרים, 2021 ; Livingstone et al., 2017 .( חלק מההורים אף הגמישו את ההגבלות, בעיקר בנוגע לזמן המסך, בשל הצורך בתעסוקה לילדים, דבר המצביע על גמישות נדרשת בזמני משבר. כמו כן, נר שמה עלייה משמעותית בתיווך הפעיל בכל המשפחות במהלך המלחמה, ממצא ש תואם לממצאים ) קודמים Eltanamly et al., 2019 .( חשיבותו של התיווך הפעיל בניהול תגובות רגשיות של ילדים לתכני מדיה אלימים מודגשת במחקר זה, בהתאם לממצאים של בויג'יזן ואחרים .( Buijzen et al., 2007 ) עם זאת, המחקר מעלה שאלות לגבי היעילות המדויקת של תיווך זה בהפחתת מתח פוסט - טראומטי באופן ספציפי, כפי שעולה ממחקרם של קלימנס ואחרים ) Kleemans et al., 2019 ,( למרות תרומתו להפחתת מצוקה כללית . השימוש בצפייה משותפת השתנה בין משפחות, עם עלייה משמעותית במשפחות שנחשפו ישירות למלחמה. ההורים ניסו לשמור על נוכחות לצד ילדיהם בעת צפייה בחדשות ) Nathanson, 2002 (. תמיכה הורית במהלך צפייה בתוכן מלחמתי הודגשה כחשובה במיוחד במצבים של סכנה ישירה ) Hoffner & Haefner, 1993 .( המחקר מצביע על שינויים בדפוסי הצפייה המשותפת במהלך המלחמה, בעיקר בקרב משפחות שנחשפו ישירות לסכנה. ממצא זה מדגיש את חשיבות הנוכחות והתמיכה ההורית בעת חשיפת הילדים לתוכן מלחמתי, במיוחד במצבי סכנה ישירה ) Hoffner & Haefner, 1993 (. הצפייה המשותפת התמקדה בעיקר בחדשות, דבר שתואם את הספרות המחקרית על חשיבות התיווך ההורי במצבי חשיפה לתכנים מורכבים ) Buijzen et al., 2007 (. עם זאת, נדרשת בחינה נוספת של ההשפעה האפשרית של צפייה כזו, שכן היא עלולה לגרום לילדים לפרש את המידע כבעל אישור מההורים, כפי ש נמצא בעבר , ולכן יש לשלב צפייה משותפת עם אסטרטגיות תיווך אחרות ) Nathanson, 2002 .( הממצאים על "אי תיווך" מראים שינויים מתונים בין המשפחות. בחירת ההורים באי - תיווך בזמן מלחמה מאתגרת את התפיסה שתיווך הורי הכרחי במשברים, כפי שמצוין גם במחקרם של בנדה ומישר - )בנדה טל ומישר - טל, 2020 ( . ממצא זה מדגיש את הצורך להבין טוב יותר מתי אי - תיווך עשוי להיות מתאים, במיוחד בזמני משבר. סיכום מחקר זה שופך אור על מורכבות התיווך ההורי למדיה בזמן מלחמה ומדגיש את הצורך בהתאמת אסטרטגיות התיווך לנסיבות הייחודיות של כל משפחה. הממצאים מצביעים על חשיבות הגמישות והרגישות בתיווך ההורי, תוך התחשבות ברמת החשיפה למלחמה ובצרכים המשתנים של הילדים. "מלחמת חרבות ברזל" ה ציבה אתגרים חדשים למשפחות בישראל, שחייבו את ההורים להגן על ילדיהם מפני חשיפה לתכנים קשים במדיה תוך שמירה על שגרה. ממצאי המחקר הנוכחי, שבוצע בזמן המלחמה,