Chais2025_Heb_and_Eng-web

230 ע מהפכה דיגיטלית בהשכלה הגבוהה: חוויות מרצים בהטמעת למידה דיגיטלית במוסד אקדמי בישראל )פוסטר( זיהוי תמות מרכזיות והבנת יחסי הגומלין ביניהן, תוך שמירה על הקול האותנטי של המשתתפים. כפי שמציינים Hodges et al. ) 2020 (, המעבר ללמידה דיגיטלית מחייב הבחנה מהותית בין הוראה מקוונת מתוכננת לבין הוראה מרחוק בחירום. ממצאי המחקר חושפים ארבעה תחומי ליבה המשפיעים על הטמעת הלמידה הדיגיטלית: פדגוגי, אישי, תרבותי - חברתי ומוסדי. בתחום הפדגוגי, בהתאם למחקרם של Ter Beek et al. ) 2022 (, נצפתה טרנספורמציה משמעותית בתפיסת תפקיד המרצה, ממעביר ידע למנחה ומתווך למידה. המרצים פיתחו אסטרטגיות הוראה חדשניות, כולל שימוש בסימולציות דיגיטליות, למידה מבוססת פרויקטים ושילוב מושכל של כלים סינכרוניים וא - סינכרוניים. Rapanta et al. ) 2020 ( מדגישים את חשיבות הנוכחות המקוונת והמעורבות הקוגניטיבית בהוראה דיגיטלית, ממצא שקיבל חיזוק משמעותי במחקר הנוכחי . בתחום התרבותי - חברתי נמצאו דוגמאות מרתקות להתאמת הלמידה הדיגיטלית להקשר הישראלי. המחקר זיהה אתגרים תרבותיים ייחודיים בהטמעת למידה דיגיטלית בישראל, הנובעים מהמגוון האנושי הרב במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית. בולטת במיוחד ההצלחה בשילוב שיטת ה'חברותא' המסורתית ב פלטפורמות דיגיטליות ופיתוח ממשקי למידה רב - לשוניים המותאמים לצרכים תרבותיים מגוונים. Dhawan ) 2020 ( מדגיש את חשיבות ההתאמה התרבותית של כלי הלמידה הדיגיטליים, והמחקר הנוכחי מחזק טענה זו בהקשר הישראלי. התחום המוסדי, בהתאם למחקרו של Alenezi ) 2023 (, הצביע על חשיבות התמיכה הארגונית והתשתיתית. המחקר מציע מודל היברידי חדשני המשלב בין למידה מסורתית ודיגיטלית, תוך מתן הנחיות מעשיות להתאמת כלים דיגיטליים לצרכים הייחודיים של המוסדות האקדמיים בישראל. הממצאים מדגישים את הצורך בפיתוח תשתיות טכנולוגיות גמישות ומערכות תמיכה מקיפות למרצים ולסטודנטים. מגבלות המחקר כוללות את היקף המדגם המצומצם והתמקדות במוסד יחיד. עם זאת, הממצאים מספקים תובנות ייחודיות על תהליכי הטמעת למידה דיגיטלית בהקשר הישראלי ומהווים בסיס למחקרי המשך. חשיבות המחקר טמונה בתרומתו להבנת תהליכי הטמעת למידה דיגיטלית בהשכלה הגבוהה בישראל ו בהצעת כיווני פעולה מעשיים להתמודדות עם אתגרי העתיד בתחום זה. המחקר מדגיש את החשיבות של גישה מותאמת תרבותית ומוסדית בהטמעת טכנולוגיות למידה חדשניות במערכת ההשכלה הגבוהה. מילות מפתח: למידה דיגיטלית, השכלה גבוהה, חוויות מרצים, שילוב טכנולוגיות למידה, התאמה תרבותית . מקורות Alenezi, M. (2023). Digital Learning and Digital Institution in Higher Education. Educational Sciences, 13 (1), 88. https://doi.org/10.3390/educsci13010088 Dhawan, S. (2020). Online learning: A panacea in the time of COVID-19 crisis. Journal of Educational Technology Systems, 49 (1), 5-22. https://doi.org/10.1177/0047239520934018 Hodges, C., Moore, S., Lockee, B., Trust, T., & Bond, A. (2020). The difference between emergency remote teaching and online learning. Educational Review. Rapanta, C., Botturi, L., Goodyear, P., Guàrdia, L., & Koole, M. (2020). Online University Teaching During and After the Covid-19 Crisis: Refocusing Teacher Presence and Learning Activity. Postdigit Sci Educ, 2 , 923-945. https://doi.org/10.1007/s42438-020-00155-y Ter Beek, M., Wopereis, I., & Schildkamp, K. (2022). Don't wait, innovate! Preparing students and lecturers in higher education for the future labor market. Educational Sciences, 12 (9), 620. https://doi.org/10.3390/educsci12090620