Chais2025_Heb_and_Eng-web

222 ע עמדות וחסמים של מורות לגבי שילוב כלי בינה מלאכותית בהוראה בכיתות א' - ח' בישראל ובארצות הברית )פוסטר( כי רמת הידע משפיעה על האופן שבו מורים תופסים ומשלבים טכנולוגיה בכיתה ) Archambault & Barnett, 2020 (. עם זאת, קיימים חסמים לשילוב טכנולוגיות מתקדמות כמו במ"י בהוראה, הנובעים מחשש מעומס עבודה נוסף, חוסר תמיכה מוסדית ואתגרים אתיים ) Celik et al., 2023 (. המחקר הנוכחי בוחן את העמדות והחסמים של מורות בבתי ספר יסודיים כלפי שילוב כלי במ"י בהוראה, תוך התמקדות בהשוואה בין מורות מישראל למורות מארצות הברית. המחקר כלל 47 מורות מישראל ו -34 מורות מארצות הברית, אשר מילאו שאלון בן 41 פריטים שכלל שאלות על הידע הטכנולוגי, הפדגו גי והתוכני בשילוב במ"י בהוראה וכן פריטים לגבי העמדות האתיות והחסמים לשילוב במ"י בהוראה. השאלון נועד לאפיין את רמות הידע של המורות בתחומים אלה ולבחון האם קיימים הבדלים משמעותיים בין שתי קבוצות המחקר בשילוב הב"מ בהוראה ואת החסמים המרכזיים לשילובה. הממצאים מצביעים על כך שקיימים הבדלים מובהקים בין מורות בישראל למורות בארצות הברית ברמות הידע הטכנולוגי והפדגוגי. מורות מישראל דיווחו על רמות גבוהות יותר של ידע טכנולוגי - פדגוגי - תוכני ) TPACK (, במיוחד בתחום הידע הטכנולוגי הבסיסי והפדגוגי, מה שעשוי לנבוע מהמאפיינים הייח ודיים של מערכת החינוך בישראל, אשר שמה דגש על חדשנות דיגיטלית ועל שילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים בהוראה ) Israeli, 2023 (. לעומת זאת, מורות בארצות הברית הציגו רמות גבוהות יותר של עמדות אתיות, מה שמדגיש את ההשפעה התרבותית והארגונית של המערכת האמריקאית, המתמקדת במניעת פגיעה בפרטיות והיבטים מוסריים אחרים בשימוש בטכנולוגיות חדשות ) Kim et al., 2019 .( בבחינת החסמים לשילוב כלי בינה מלאכותית בהוראה, המחקר מצא חסמים משותפים בשתי המדינות, כגון חשש מעומס עבודה נוסף, חוסר תמיכה סביבתית ותפיסות אתיות בעייתיות. עם זאת, מורות בישראל נטו להדגיש יותר את החסמים הקשורים לתמיכה ארגונית ולמחסור במשאבים טכנולוגיים, בעוד שמורות בארצות הברית הדגישו את החשש מפני השפעות אתיות שליליות ) Ferrara, 2023 .( מסקנות המחקר מדגישות את החשיבות של הכשרה מתאימה לצוותי הוראה בשילוב כלים טכנולוגיים, בדגש על פיתוח ידע טכנולוגי ופדגוגי, לצד העמקת ההבנה האתית הנדרשת לשימוש מושכל בכלים אלה, תוך התחשבות בהבדלים תרבותיים וארגוניים בין מדינות. מילות מפתח: ב"מ, הוראה, עמדות מורים, TPACK , חסמים טכנולוגיים . מקורות Archambault, L., & Barnett, J. (2020). Exploring professional development and the instructional choices of higher education faculty using the TPACK framework. Journal of Research on Technology in Education, 52(3), 367-384. https://doi.org/10.1080/15391523.2020.1738501 Celik, I. (2023). Towards Intelligent-TPACK: An empirical study on teachers’ professional knowledge to ethically integrate artificial intelligence (AI)-based tools into education. Computers in Human Behavior, 138, 107468. https://doi.org/10.1016/j.chb.2022.107468 Ferrara, E. (2023). GenAI against humanity: Nefarious applications of generative artificial intelligence and large language models. ArXiv (Cornell University). https://doi.org/10.48550/arxiv.2310.00737 Israeli, M. (2023). Elements of the ecosystem in innovative pedagogy in Israel. Journal of Research on Trade, Management and Economic Development, 10(1), 124-133. https://doi.org/10.59642/JRTMED.1.2023.09 Kim, S., Raza, M., & Seidman, E. (2019). Improving 21st-century teaching skills: The key to effective 21st- century learners. Research in Comparative and International Education, 14(1), 99–117. https://doi.org/10.1177/1745499919829214