Chais2025_Heb_and_Eng-web

4 ע החזית המשפחתית: אסטרטגיות תיווך הורי של ה מדיה בזמן מלחמה הצורך בגישה מותאמת אישית לכל משפחה ובפיתוח תוכניות התערבות יעילות לשמירה על רווחתם הנפשית של ילדים בתקופות מאתגרות. מילות מפתח: תיווך הורי למדיה, חשיפה למלחמה, התמודדות רגשית, משפחות בישראל. מבוא מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה ב -7 באוקטובר 2023 בישראל, הציבה את החברה הישראלית בפני מציאות חדשה ומורכבת. באחת, מצאו עצמן משפחות רבות מתמודדות עם מצב חירום לאומי, כשברקע מתרחשים אירועים טראומטיים, פינוי אוכלוסייה נרחב, גיוס מילואים מסיבי וירי טילים בלתי פוסק. בתוך כך, נדרשו הורים להתמודד עם אתגר מורכב: כיצד לתווך לילדיהם את המציאות המלחמתית המשתקפת באמצעי התקשורת השונים. חשיפה למידע ותמונות קשות דרך אמצעי התקשורת עלולה להוביל לתגובות רגשיות ופיזיות שונות בקרב ילדים. במציאות מורכבת זו, נושאים ההורים באחריות כבדה להגן על ילדיהם מפני ההשפעות השליליות של החשיפה למדיה, תוך שהם עצמם מתמודדים עם האתגרים שהמלחמה מציבה בפניהם. מחקר זה מבקש לבחון את אסטרטגיות התיווך ההורי למדיה בעת מלחמה, תוך התמקדות בהבדלים בין משפחות שנחשפו למלחמה בצורות שונות, ובשינוי דפוסי התיווך ההורי למדיה בעקבות פרוץ המלחמה, בהשוואה לתקופה שקדמה לה. סקירת ספרות אסטרטגיות תיווך הורי של מדיה הורים ניצבים בפני אתגר מתמיד בניסיון לווסת את השימוש במדיה בקרב ילדיהם, תוך התמודדות עם השפעות חיוביות ושליליות אפשריות ) Denisenkova et al., 2023; Nathanson, 2002 (. מחקרים קודמים על תיווך מדיה התמקדו בעיקר בטלוויזיה, וזיהו שלוש אסטרטגיות עיקריות: תיווך פעיל, שבו הורים מסבירים או דנים עם ילדיהם בתוכן המדיה; תיווך מגביל, שבו ההורים קובעים כללים לצריכת מדיה; וצפייה משותפת, שבה הורים וילדים צופים יחד ללא דיון או הסברים ) Nathanson, 1999; Valkenburg et al., 1999 .( לאורך השנים, עם התפתחות המדיה, הורחבו אסטרטגיות התיווך ההורי שנחקרו בטלוויזיה גם למשחקי מחשב, אינטרנט וטלפונים חכמים. תיווך פעיל, מגביל ושימוש משותף נמצאו רלוונטיים גם למשחקי וידאו, אך "משחק משותף" היה פחות נפוץ, פרט למשפחות עם ילדים קטנים ) Nikken & Jansz, 2006; Schaan & Melzer, 2015 (. באינטרנט, אסטרטגיות אלו כללו גם "פיקוח", שהיה נפוץ בעיקר לילדים צעירים, בשל החששות מהסכנות המקוונות ) Peter & Valkenburg, 2006; Wolak et al., 2007 (. בטלפונים חכמים, זוהו חמש אסטרטגיות מובילות, כולל "אי - תיווך", שבו הורים נמנעים מלהתערב בשימוש היומיומי של ילדיהם )בנדה ומישר - טל, 2020 .( חשיפה של ילדים למדיה בזמן מלחמה החשיפה לתכנים מלחמתיים דרך המדיה, כמו טלוויזיה, אינטרנט ורשתות חברתיות, משפיעה בצורה ניכרת על התפתחותם הרגשית של ילדים. ילדים שנחשפים לתמונות קשות וחדשות על מלחמות עשויים לפתח תגובות כמו פחד, חרדה ואף תסמינים פוסט - טראומטיים ) Macksoud & Aber, 1996; Pe'er & Slone, 2022 (. ככל שהשימוש בפלטפורמות דיגיטליות גובר, כך עולה גם רמת החשיפה, והילדים נחשפים לתוכן לא מבוקר ) Pfefferbaum et al., 2020 .( המחקרים מצביעים על כך שתגובות הילדים תלויה בגורמים כמו גילם, רמת החשיפה שלהם למלחמה וחוס נם ה רגשי. ילדים צעירים יותר מתקשים לעבד תוכן ויזואלי אלים, בעוד שבני נוער מפתחים תחושות חרדה ודיכאון כתוצאה מהחשיפה ) Smith & Moyer-Gusé, 2006 .( כמובן ש החשיפה הישירה למלחמה משפיעה בעוצמה רבה יותר על הרגשות והחרדות של הילדים בהשוואה לחשיפה עקיפה דרך המדיה ) Pfefferbaum et al., 2020 .( תמיכה רגשית מההורים משפיעה גם היא על אופן ההתמודדות של הילדים עם חששות ודאגות הנובעים מחשיפה לתוכן מלחמתי במדיה. שיחות עם ההורים על נושאים הקשורים למלחמה עשויות להפחית מרמת החרדה ולספק נחמה ורוגע לילדים ) Hoffner & Haefner, 1993 .(