Chais2025_Heb_and_Eng-web

ע 213 אביה בן - ארי, רינת ב ' רוזנברג - קימה סיכום ומסקנות מחקר גישוש זה בחן את הפוטנציאל של טכניקת התכנות האקספרסיבי ) Expressive Coding ; EC ( כהתערבות בין - תחומית לתמיכה בילדים בזמן מלחמת ׳ חרבות ברזל ׳ . ארבעה ילדים שנחשפו לגורמים מעוררי טראומה השתתפו בשני מפגשים אישיים במסגרתם למדו ליצור סיפור המבוסס על תרגיל סיפור בשישה חלקים ) 6PSM ( באמצעות מיומנויות תכנות שנלמדו בפלטפורמת ScratchJr . ניתוח ארבעת המקרים הצביע על שני ממדים עיקריים: הופעת תמות הקשורות ל חוויה הרגשית במלחמה בעלילות הסיפורים וקשר אפשרי בין מורכבות הנרטיב והשליטה בתכנות. הסיפורים שיצרו הילדים שיקפו תמות חוזרות, בהן בדידות, היעדר תחושת ביטחון, ותלות בכוחות חיצוניים על - טבעיים לפתרון בעיות . תמות אלו משקפות את החוויות הרגשיות של ילדים החיים באזור מלחמה ) Shaw, 2003; Skwarek & Lozynska, 2023 ( , וכן עולות בקנה אחד עם מחקרים המראים נטייה לחשיבה מיסטית כמנגנון התמודדות ) Reis, 2013 ( . הסיפורים הבדיוניים אפשרו לילדים לעבד את תחושותיהם ולהביע רגשות הקשורים למצבם, הגם שבאופן לא בהכרח מודע. אנו סבורות , כי ברקע ההנחה שבכוחו של סיפור אישי להיטיב עם הרווחה הנפשית הכללית של הפרט ) Granot, 2020 ( , יצירת הסיפור בהתערבות התכנות האקספרסיבי העניקה לילדים מרחב שבו יכלו להשליך ולעבד רגשות הקשורים למצבי דחק בצל מלחמה . , מכאן ש אנו מוצאות ב הופעתן של תמות ה שעלו עדות להיתכנו ת ש תכנות אקספרסיבי עשוי לטפח ביטוי ועיבוד רגשי, ובכך להיטיב עם רווחתו הכללית של הפרט. בנוסף, המחקר הדגיש את פוטנציאל הקשר בין מורכבות הנרטיב למורכבות הקוד הנוצר על - ידי ילדים הלומדים לתכנת. הילדים שיצרו סיפורים עשירים ומפורטים יותר כתבו שורות קוד מורכבות יותר. נראה, כי נרטיבים מורכבים דרשו שימוש מתקדם יותר ברמת התכנות, כדוגמת תכנות מקביל ותנאים . אנו סבורות, כי מעורבות רגשית עמוקה יותר, כפי שהיא באה לידי ביטוי ביצירת סיפור אישי השלכתי, עשויה לתרום בתורה ללמידה מעמיקה יותר של מיומנויות תכנות, שכן נראה כי לעומק הנרטיב תפקיד במידת מורכבות הקוד שנכתב. למחקר זה מספר מגבלות, בהן מדגם מצומצם שאינו מאפשר הכללה ומחייב בדיקות נוספות במדגמים גדולים והטרוגניים, וכן העובדה שההתערבות התקיימה בשיא המלחמה, מה שמחייב בחינה נוספת בעתות שגרה כדי לוודא את תקפות הממצאים. בנוסף, לא נלקחו בחשבון הטיות אפשריות שנבעו מהאינט ראקציה עם התרפיסטית החוקרת, ולכן מחקרי המשך ידרשו לכלול קבוצת ביקורת ולבודד את השפעת האינטראקציה על התוצאות. מקורות Bendavid, E., Boerma, T., Akseer, N., Langer, A., Malembaka, E. B., Okiro, E. A., Wise, P. H., Heft-Neal, S., Black, R. E., Bhutta, Z. A., Bhutta, Z., Black, R., Blanchet, K., Boerma, T., Gaffey, M., Langer, A., Spiegel, P., Waldman, R., &Wise, P. (2021). The effects of armed conflict on the health of women and children. The Lancet , 397 (10273), 522–532. https://doi.org/10.1016/S0140-6736( 21)00131-8 Bers, M. U. (2019). Coding as another language: A pedagogical approach for teaching computer science in early childhood. Journal of Computers in Education , 6 (4), 499–528. https://doi.org/10.1007/s40692-019-00147-3 Braun, V., & Clarke, V. (2006). Using thematic analysis in psychology. Qualitative Research in Psychology , 3 (2), 77–101. https://doi.org/10.1191/1478088706qp063oa Granot, L. (2020). How Does Bibliotherapy Cure? On Writing, Childhood, and a Poem . Pardes. Hubwieser, P., Armoni, M., Giannakos, M. N., & Mittermeir, R. T. (2014). Perspectives and Visions of Computer Science Education in Primary and Secondary (K-12) Schools. ACM Transactions on Computing Education , 14 (2), 7:1-7:9. https://doi.org/10.1145/2602482 Kamali, M., Munyuzangabo, M., Siddiqui, F. J., Gaffey, M. F., Meteke, S., Als, D., Jain, R. P., Radhakrishnan, A., Shah, S., Ataullahjan, A., & Bhutta, Z. A. (2020). Delivering mental health and psychosocial support interventions to women and children in conflict settings: A systematic review. BMJ Global Health , 5 (3), e002014. https://doi.org/10.1136/bmjgh-2019-002014 Lahad, M. (1992). Story-making in assessment method for coping with stress: Six-piece story-making and BASIC Ph. In Dramatherapy: Theory and Practice 2 (2nd ed.). Routledge. Lahad, M. (2017). From victim to victor: The development of the BASIC PH model of coping and resiliency. Traumatology , 23 (1), 27–34. https://doi.org/10.1037/trm0000105