Chais2025_Heb_and_Eng-web

ע 169 ניזאר ביטאר, ניצה דוידוביץ' תהליכי למידה שיתופיים . שינוי זה מחייב התפתחות מקצועית רב - ממדית ) Rapanta et al., 2020 (, ומאפשר פיתוח מיומנויות חדשות של תיווך ידע וניהול אינטראקציות מקוונות ) Lehman & Conceição, 2010 ( . שיטת המחקר מערך המחקר נשען על פרדיגמה איכותנית - פרשנית ) Creswell & Poth, 2018 (, המאפשרת חשיפת המורכבות והניואנסים בתפיסות המרצים לגבי שילוב למידה דיגיטלית בהשכלה הגבוהה. בחירה מתודולוגית זו נבעה מהצורך להבין לעומק את החוויות והתפיסות של המרצים בתהליך האינטגרציה הדיגיטלית. משתתפי ם ודגימה באמצעות דגימה מכוונת, השתתפו במחקר חמישה - עשר מרצים מחוגים שונים במוסד אקדמי ישראלי. המשתתפים, בגילאי 36-74 , נבחרו על בסיס ניסיון הוראה של שלוש שנים לפחות ומעורבות בקורסים המשלבים רכיבים דיגיטליים. להבטחת מגוון פרספקטיבות, המשתתפים סווגו באמצעות שאלון מקדים לשלוש קטגוריות: מאמצים נלהבים, מיישמים זהירים ומשתמשים ספקנים, המייצגים רמות שונות של אוריינות דיגיטלית ועמדות כלפי שילוב טכנולוגיות למידה. כלי המחקר ו איסוף הנתונים הנתונים נאספו באמצעות ראיונות עומק חצי - מובנים, שנמשכו בין שישים לתשעים דקות כל אחד. פרוטוקול הראיון, המעוגן בספרות המחקרית ובשאלות המחקר, עבר תהליך פיילוט קפדני עם שני מרצים, ועודכן בהתאם. הראיונות התמקדו בחוויות המשתתפים עם שילוב למידה דיגיטלית, האתגרים ו ההזדמנויות שזיהו, ותפיסותיהם לגבי התפתחות תפקיד המרצה בסביבה הדיגיטלית . ניתוח הנתונים תהליך ניתוח הנתונים התבסס על שיטת הניתוח התמטי של Braun and Clarke ) 2012 (, המציעה מסגרת מתודולוגית שיטתית לזיהוי, ניתוח ודיווח על דפוסים בנתונים איכותניים. התהליך כלל שישה שלבים מרכזיים: היכרות מעמיקה עם הנתונים באמצעות קריאה חוזרת של תמלילי הראיונות; יצירת קודים ראשוניים; איתור תמות פוטנציאליות; בחינה וטיוב של התמות; הגדרה ומ תן שמות לתמות; וכתיבת הדוח המחקרי. ממצאים ניתוח הראיונות חשף מספר נושאים מרכזיים המשקפים את המורכבות של שילוב למידה דיגיטלית בהשכלה הגבוהה בישראל. - המתח בין מסורת לחדשנות – הממצא המשמעותי ביותר הוא המתח המובנה בין שיטת החברותא המסורתית לבין הפלטפורמות הדיגיטליות. כפי שהדגיש מרצה א 3 " : האינטימיות והאופי הבלתי אמצעי של למידת החברותא קשים לשחזור בסביבה דיגיטלית ". עם זאת, זוהו גם הזדמנויות חדשות, כפי שתיאר מרצה ב 1 " : גילינו שכלים דיגיטליים מסוימים יכולים להעשיר את חוויית החברותא המסורתית". - התפתחות תפקיד המרצה – נמצא שינוי משמעותי בתפקיד המרצה, ממקור ידע למנחה ומתווך. מרצה ד 1 תיאר: " מצאתי את עצמי מפתח מיומנויות חדשות, פחות 'מרצה' ויותר מנחה המסייע בניווט במידע ובפיתוח חשיבה ביקורתית ." - דיכוטומיה בעמדות המרצים – נמצאה שונות משמעותית בעמדות המרצים. מרצה א 2 ייצג גישה חיובית: " הכלים הדיגיטליים פתחו אפשרויות חדשות לגמרי ". לעומתו, מרצה ג 1 הביע חששות: " קיים סיכון שהמיידיות הדיגיטלית תפגע בפיתוח ניתוח מעמיק ." - אתגרים מוסדיים וצורך בתמיכה – היבט מרכזי שעלה נוגע ב פער בין הציפיות המוסדיות ל בין ה משאבים המוקצים. מרצה ו 1 הדגיש: " המאמצים בפיתוח קורסים דיגיטליים אינם מקבלים ביטוי הולם בהערכה האקדמית ". המרצים הדגישו את הצורך בהכרה מוסדית בעומס העבודה ובמשאבים הנדרשים.