Chais2025_Heb_and_Eng-web

168 ע בין חברותא לדיגיטל: מבט חדש על שילוב למידה דיגיטלית בהשכלה הגבוהה בישראל )מאמר ( קצר ניתוח הממצאים מעלה שלושה היבטים מהותיים בתהליך ההטמעה הדיגיטלית. ראשית, המחקר מזהה את הגורמים התרבותיים והמוסדיים כאתגר מרכזי, המתבטא בעיקר במתח בין שיטת החברותא המסורתית לבין הפלטפורמות הדיגיטליות החדשות. שנית, נמצאה דואליות משמעותית בעמדות המרצים כלפי הל מידה הדיגיטלית. שלישית, המחקר מצביע על שינוי פרדיגמטי בתפקיד המרצה – מעבר מדמות של מקור ידע לתפקיד של מנחה ומתווך בתהליך הלמידה . תרומתו התיאורטית המרכזית של המחקר מתבטאת בפיתוח מסגרת האינטגרציה התרבותית - טכנולוגית ) CTIF – Cultural-Technological Integration Framework (. מודל חדשני זה מרחיב את הגישות התיאורטיות הקיימות באמצעות הטמעת ממד ההתאמה התרבותית כמרכיב מכריע בתהליכי אימוץ טכנולוגיות חדשות. ממצאי המחקר מדגישים את נחיצותה של תמיכה מוסדית מקיפה המשלבת רגישות תרבותית בתהליכי ההטמעה הדיגיטלית. תובנות אלה מספקות בסיס ת יאורטי ומעשי לקובעי מדיניות ואנשי חינוך הפועלים במרחבים רב - תרבותיים. מילות מפתח: למידה דיגיטלית, השכלה גבוהה, חברותא, אינטגרציה תרבותית - טכנולוגית, פדגוגיה דיגיטלית . מבוא העשור האחרון מתאפיין בתמורות מרחיקות לכת בהשכלה הגבוהה, כאשר האצת השילוב של למידה דיגיטלית מסמנת שינוי פרדיגמטי בתפיסת ההוראה האקדמית. בהקשר הישראלי, תוכנית המועצה להשכלה גבוהה לקידום הלמידה הדיגיטלית מהווה ציון דרך משמעותי בהציבה יעד לשילוב רכיבים דיגיטליים בשליש מהקורסים האקדמיים לכל הפחות )דוידוביץ' וודמני, 2020 .( הספרות המחקרית מצביעה על פער משמעותי בהבנת תהליכי התפיסה והיישום של למידה דיגיטלית ברמת המרצה הבודד. כפי שמציין Alenezi ) 2023 (, הטמעה מוצלחת של למידה דיגיטלית דורשת התייחסות הוליסטית החורגת מעבר לשדרוג תשתיות טכנולוגיות, וכוללת הבנה מעמיקה של האקוסיסטם האקדמי על מרכיביו התרבותיים וההתנהגותיים. בישראל, מערכת ההשכלה הגבוהה מתאפיינת בשיטת ה'חברותא', המתבססת על למידה דיאלוגית בזוגות או בקבוצות קטנות. המפגש בין שיטת למידה זו לבין הפלטפורמות הדיגיטליות העכשוויות יוצר מתח פדגוגי - תרבותי ייחודי, המחייב התייחסות מחקרית מעמיקה. המחקר הנוכחי מבקש לבחון את תהליכי האינטגרציה של למידה דיגיטלית בהשכלה הגבוהה בישראל מתוך פרספקטיבת המרצים. בהתבסס על מסגרת תיאורטית המשלבת גישות טכנו - פדגוגיות ) Mishra & Koehler, 2006 ( עם תובנות על למידה בעידן הדיגיטלי ) Siemens, 2005 (, המחקר מתמקד בשלושה היבטים: ) 1 ( אופן הערכת המרצים את השפעת הלמידה הדיגיטלית על פרקטיקות ההוראה; ) 2 ( זיהוי אתגרים והזדמנויות בתהליך האינטגרציה הדיגיטלית; ) 3 ( תפיסת המרצים את התפתחות תפקידם המקצועי. סקירת ספרות העשור האחרון מתאפיין בשינוי פרדיגמטי בהשכלה הגבוהה, כאשר המעבר ללמידה דיגיטלית מסמן תמורה מהותית באופני ההוראה והלמידה ) Williamson et al., 2020 (. מגפת הקורונה האיצ ה תהליכי דיגיטציה וחידד ה את ההבחנה בין הוראה מקוונת במצבי חירום לבין למידה דיגיטלית מתוכננת ) Hodges et al., 2020 .( התפתחות הלמידה הדיגיטלית משקפת מעבר משמעותי מתפיסה טכנו - צנטרית לפרדיגמה חינוכית הוליסטית המשלבת היבטים פדגוגיים, טכנולוגיים וחברתיים. אבני ורותם ) 2013 ( מגדירים למידה דיגיטלית כאקוסיסטם חינוכי המשלב טכנולוגיות מידע לקידום תהליכי למידה משמעותיים. Ferri and Grifoni ) 2020 ( מזהים שלושה מאפייני יסוד בלמידה דיגיטלית : גמישות פדגוגית, אינטראקטיביות מובנית והתאמה אישית של חוויית הלמידה. שיטת החברותא מהווה פרדיגמה פדגוגית ייחודית המשלבת למידה שיתופית, דיאלוג ביקורתי ובניית ידע משותף )דוידוביץ' וודמני, 2020 (. מסרי - חרזאללה וסטיבקי ) 2021 ( מצביעים על שלושה מאפייני יסוד בפרדיגמה פדגוגית זו : דיאלוג אינטלקטואלי סימטרי בין עמיתים, הבניית ידע משותף דרך עימות ביקורתי עם טקסטים ופיתוח מיומנויות מטא - קוגניטיביות. Johnson et al. ) 2020 ( הדגישו שהמפגש בין מסורת זו לבין אפשרויות טכנולוגיות חדשות מייצר הזדמנויות לחשיבה מחודשת על אופני הלמידה. הטרנספורמציה הדיגיטלית מחוללת שינוי מהותי בתפקיד המרצה האקדמי, ממקור ידע בלעדי למנחה ומתווך בתהליכי למידה. תפקיד זה כולל עיצוב חוויות למידה דיגיטליות, פיתוח אוריינות טכנולוגית והנחיית