Chais2025_Heb_and_Eng-web

136 ע תפיסות של מורות ו מורים לגבי שילוב בינה מלאכותית בהוראה דרך עדשת מסגרת "WSTP" ) מאמר קצר ( ככלי לבחינת תפיסות מורים לגבי אימוץ AI ויכול לשמש בסיס למחקרים כמותיים ואיכותניים נוספים בתחום. מילות מפתח: בינה מלאכותית בחינוך, תפיסות מור ות ומורים , מסגרת מושגית WSTP , חינוך על - יסודי . מבוא השילוב המואץ של בינה מלאכותית (AI) במערכת החינוך מעלה שאלות מהותיות לגבי הרצון של מור ות/ים לאמץ טכנולוגיות אלה, הכישורים שבהם הן ם/ ים/ מחזיקות , הכלים שזמינים ל הן/ם והגישות הפדגוגיות ם / שאיתן הן ניגש ות/ים לאימוץ זה. בהקשר זה, המסגרת המושגית WSTP ) Will, Skill, Tool and Pedagogy – Knezek & Christensen, 2016 ,( מספקת עדשה תיאורטית לבחינת אימוץ טכנולוגיות חינוכיות בארבע ה היבטים: רצון, כישורים, כלים ופדגוגיה. מסגרת זו מאפשרת ניתוח מקיף של תהליך האימוץ בהקשר החינוכי, תוך התייחסות למורכבותו . סקירת ספרות התפתחותה המואצת של הבינה המלאכותית היוצרת ) Generative AI ( מובילה לשינויים מהותיים בתחום החינוך ומעלה שאלות לגבי מוכנותם של מור ות ומורים לאמץ ולשלב טכנולוגיה זו ) Yu & Guo, 2023 .( מחד, ה - AI מציע אפשרויות חדשות ללמידה מותאמת אישית, יצירת תוכן חינוכי ותמיכה בתהליכי הוראה - למידה. מאידך, עולות שאלות חדשות לגבי תפקיד המורה וסוגיות נוספות כמו אתיקה ו פרטיות ) Baidoo-Anu & Owusu Ansah, 2023 ( . אימוץ טכנולוגיות חדשות על ידי מורות ו מורים הוא תהליך מורכב שניתן ל חקור באמצעות מספר מסגרות תיאורטיות. למשל, תיאוריית ההתנהגות המתוכננת ) TPB ש( מדגישה את תפקידם של עמדות, נורמות סובייקטיביות ושליטה התנהגותית נתפסת ) Ajzen, 1991 ( . בשונה מכך, מודל קבלת הטכנולוגיה ) TAM ( ש מתמקד בשימושיות הנתפסת ובקלות השימוש כגורמים מרכזיים ) Davis, 1989 ( . אולם, מסגרות אלו אינן מספקות מענה מקיף להיבטים הייחודיים של אימוץ AI בחינוך. לעומת זאת, ה מסגרת המושגית WSTP ) Will, Skill, Tool and Pedagogy – Knezek & Christensen, 2016 ( , מציעה יתרונות משמעותיים בניתוח אימוץ של AI בחינוך. ראשית, היא מאפשרת בחינה של רצון המור ות/ים . שנית, היא מתייחסת למיומנויות הטכנולוגיות הנדרשות. שלישית, היא בוחנת את זמינות הכלים והתשתיות. ולבסוף, היא מדגישה את ההיבט הפדגוגי הייחודי לסביבה החינוכית. מכיוון בהקשר של AI , ש משנה באופן מהותי את תפקיד המורה ודורש התאמות בכל הרמות נדרשת גישה הוליסטית , נראה ש מסגרת ה WSTP מספקת כלי אנליטי מקיף לבחינת מוכנות מורות ו מורים לאמץ AI . לפיכך, מחקר זה מציע מסגרת זו ככלי לבחינת אימוץ AI בחינוך ומתמקד בתפיסות מורות ומורים בעידן של שינויים טכנולוגיים מהירים. שיטה גישת המחקר כדי לספק הבנה מעמיקה של תפיסות מורות/ים לגבי שילוב בינה מלאכותית בהוראה בחטיבות ביניים, המחקר נערך בגישה איכותנית - פנומנולוגית, המבקשת לחשוף את מהות התופעה הנחקרת מנקודת מבטם של המשתתפים ) Vagle, 2018 ( . הגישה הפנומנולוגית שנבחרה מתאימה למסגרת WSTP בהיותה מאפשרת לבחון את החוויה הסובייקטיבית של המור ות/ים בכל אחד מארבעת הממדים: רצון, כישורים, כלים ופדגוגיה. גישה זו אפשרה לא רק לתאר את חוויות המור ות/ים , אלא גם לבחון כיצד תפיסותיה ן/ם מתיישבות עם המודל התיאורטי )שחר, 2024 ( . אוכלוסיית המחקר ושדה המחקר המחקר כלל 14 משתתפות/ים ) 13 מורות ומורה אחד( המלמדים בבתי ספר שש - שנתיים )חטיבת ביניים וחטיבה עליונה(. גיל המשתתפות/ים נע בין 26 ל -52 שנים והותק שלהם בהוראה נע בין שנה אחת ל -28 שנים, במגוון תחומי הוראה, כולל מדעים, מתמטיקה, אנגלית, היסטוריה, אזרחות, ספרות, לשון וערבית. חלק מהן/ם