Chais2025_Heb_and_Eng-web

ע 129 לאורה לוין, סיגל - חוה רותם, ישראל צימרמן המעבר מעיצובים אינטואיטיביים ולא מדויקים לעיצובים מדויקים ושיטתיים מעיד על פיתוח בהבנה של מושגים מתמטיים וגאומטריים. דוגמה זו ממחישה כיצד מעורבות והתמדה בפעילויות תכנון והדפסה בתלת - ממד יכולות להגביר את המוטיבציה והמעורבות בלמידת מתמטיקה בקרב תלמידים בסיכון . איור 3 . צילום מצב היסטורי של העיצוב כפי שהיה ברגע המתועד בשורה 109 באיור 2 . הנעה מתוך עניין ורלוונטיות – דוגמאות ה של אחמד ומתן אחמד ומתן נמנו בין התלמידים הפחות פעילים במהלך התוכנית. אחמד ביצע חמישה עיצובים ומתן רק שניים לאורך כל התקופה. אולם בחלק מהעיצובים הם השקיעו שעות רבות והתמידו בביצועם. אחמד הינו ערבי ישראלי עם קשיים בשפה העברית, שגרמו לפער גדול בהבנת הנקרא ובפרט לקשיים בהבנת דרישות בשאלות מתמטיקה. עם השנים המוטיבציה שלו ללמידה ירדה, כפי שבא לידי ביטוי בקושי שלו להתמיד בפעילות על משימה. המורה סיפר: "כמורה ניסיתי לברר מה מעורר בו סקרנות ואחמד שאל אם אפשר לייצר מגן למכשיר". אחמד החל בתהליך הלמידה של לקיחת מידות, שרטוט על גבי נייר כדי להמחיש לעצמו באופן "קל" את כיוון העבודה . תהליך המידול הממוחשב לקח במצטבר כחודש, שבו כל מפגש נעשתה עוד התקדמות. העברת מידה כתובה מהנייר אל המודל, ניסיונות חוזרים להבנת המיקום במרחב של האובייקטים )חללים לכפתורים(, הבנה של יחידות ו עוד . "כשאחמד החליט שהמודל מוכן, הדפסנו אותו ובדקנו האם הוא מתאים למכשיר הטלפון. התגלה שהמגן אינו מתאים בגודל ולמרות תסכול מובן, אחמד הצל יח להמשיך בעבודה, לבדוק איפה הטעויות בהעברה מהמידות שנלקחו אל השרטוט, ביצע תיקונים והמגן הודפס שוב". לאחר מכן התוצר הגמור נבדק שוב והתגלה צורך בתיקון והדפסה נוספים. "בהשוואה ללמידה במקצועות אחרים בבית הספר בתקופה הזו, אחמד גילה מעורבות והתמדה למרות אתגרים חוזרים בפרויקט. לא היה שום מקצוע אחר שבו הוא התמיד כפי שהתמיד בעבודה על המגן לסלולרי שלו.״ הדוגמה הזו אינה חד - פעמית, התנהגות דומה נצפתה גם אצל מתן. מתן , תלמיד שמתנגד ללמידה באופן עקבי , ניחן יכולת טכנית טובה ותפיסה מרחבית המקדמות הצלחה בתחום שרטוט בתלת - ממד. מתן ״הסכים״ לעבוד בסדנה רק על דברים שמעניינים אותו וסי רב בעקביות לבצע את המשימות המתוכננות. כאשר התאפשר לו לבחור פרויקט, הוא תכנן מגבר פסיבי לטלפון )איור 4 (. העניין בפרויקט הוביל אותו מעבר לתכנון והדפסה, לחקר מדעי של השפעת המגבר על עוצמת הקול. תהליך העבודה כלל לקיחת מידות, הדפסות ניסיון, ואף שיעור בנושא מדידת עוצמת קול שבסופו השתמש באפליקציה למדידת רעש לבדיקת יעילות המגבר. עבודה רציפה על פרויקט חקר לאורך זמן אינה מאפיינת את התנהגותו של מ תן , ומדגימה את האופן שבו הטכנולוגיה רתמה אותו לעשייה לימודית משמעותית ורב - תחומית . הרלוונטיות האישית של הפרויקט והעניין העמוק שגיל ו אחמד ומתן בתכנון התוצרים האישיים שלהם , יצרו מוטיבציה חזקה שאפשרה ל הם להתגבר על חסמי השפה , ודפוסי הימנעות מוטמעים ולהתמיד בתהליך מורכב של תכנון, מדידה ותיקון. בניגוד לשיעורי מתמטיקה רגילים, הפעילות המעשית והתוצר המוחשי דרבנו םאות להתמודד עם האתגרים ולהתמיד עד לה צלחה .