Chais2025_Heb_and_Eng-web

120 ע התקשרות , חרדה ורמת לחץ לאחר מפגש עם מנהלת בקרב סטודנטים להוראה: מחקר במציאות מדומה ניתוחים מקדמיים נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בזמני ה החלטה כיצד להתנהג ב תרחיש עם התלמידה בין סטודנטים שהגדירו עצמם כדוברי עברית כשפת אם ) M=113.84, SD = 7.56 ( ואלו שלא הגדירו עצמם ככאלה ) M=125.35, SD=12.18; t(42)=-4.68, p=.001 (. באופן דומה, נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בזמני ה החלטה כיצד להתנהג ב תרחיש עם המנהל ת בין סטודנטים שהגדירו עצמם כדוברי עברית כשפת אם ) M=51.79, SD = 12.03 ( ואלו שלא הגדירו עצמם ככאלה ) M=57.70, SD=9.48; t(79)=-2.30, p=.012 (. בנוסף, נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בזמני ה החלטה כיצד להתנהג ב תרחיש עם התלמידה בין משתתפים גברים ) M=124.55, SD = 13.34 ( ונשים ) M=115.70, SD=8.98; t(79)=3.43, p=.001 (. בדומה לכך, נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בזמני ה החלטה כיצד להתנהג ב תרחיש עם המנהל ת בין משתתפים גברים ) M=59.20, SD = 12.24 ( ונשים ) M=52.03, SD=10.61; t(79)=2.59, p=.01 (. לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים הקשורים למשתני הרקע ביחס לרמת ה איום המוערכת. בדיקת השערות ניתוח רגרסיה מרובה עם זמן ה החלטה כיצד להתנהג ב תרחיש עם התלמידה כמשתנה התלוי הניב תוצאות מובהקות והסביר 30% מהשונות (F (2, 78) = 16.67, p=.001) . ניתוח הרגרסיה הצביע על כך שרק משתני הרקע ניבאו באופן מובהק את זמני ה החלטה כיצד להתנהג ב תרחיש עם התלמידה: נשים נטו לה חליט מהר יותר בתרחיש זה ) b =.21, p=.001 (. בנוסף, דוברי עברית כשפת אם ה חליטו גם הם מהר יותר בתרחיש זה ) b = .44, p=.001 .( ניתוח רגרסיה מרובה עם זמן ה החלטה כיצד להתנהג ב תרחיש עם המנהל ת כמשתנה התלוי הניב תוצאות מובהקות והסביר 22% מהשונות (F (2, 78) = 10.99, p=.001) . ניתוח הרגרסיה הצביע על כך שסטודנטים להוראה שנחשפו לתרחיש של מנהל ת לא תומ כת הציגו זמני החלטה ארוכים יותר ) b = .38, p =.001 (. כמו כן, נשים הציגו זמני החלטה מהירים יותר לתרחיש ) b = .26, p =.01 .( ניתוח רגרסיה מרובה עם הערכת האיום כמשתנה התלוי הניב תוצאות מובהקות והסביר 16% מהשונות (F (2, 78) = 7.28, p =.001) . ניתוח הרגרסיה הצביע על כך שסטודנטים עם התקשרות חרדה גבוהה יותר תפסו את הסיטואציות כיותר מאיימות ) b = .34, p=.001 (. בנוסף לכך, סטודנטים להוראה שנחשפו לתרחיש המנהל ת הלא תומ כת העריכו את הסיטואציות כמאיימות יותר . קשר זה התקרב למובהקות ) b = .20, p =.059 .( דיון במחקר הנוכחי נמצא כי סטודנטים להוראה עם רמ ות ות גבוה יותר של התקשרות חרדה תופסים אינטראקציות מאתגרות רגשית בבית הספר כמאיימות יותר. כמו כן, נמצא כי סטודנטים להוראה שנחשפו ת למנהל לא תומ כת הזדקקו ליותר זמן כדי להחליט כיצד להתנהג בסיטואציות מאתגרות רגשית, והעריכו את הסיטואציות האלו כ מאיימות יותר עבורם. מתוצאות המחקר עולה שגורמים ם אישיותיי ומידת התמיכה של מנהלים יכולים להיות משמעותיים לאופן בו סטודנטים להוראה יגיבו ל סיטואציות טעונות רגשית בבית הספר. מחקרים קודמים הצביעו על הרלוונטיות של התקשרות חרדה לאופן בו מורים תופסים מצבים בין אישיים בבית הספר ) Granot, 2014; Morris- Rothschild & Brassard, 2006 (. המחקר הנוכחי מרחיב את הממצאים הללו, ומציע כי התקשרות חרדה משמעותית לאופן בו תופסים מורים אינטראקציות מעוררות רגש כבר בשלב ההכשרה שלהם. ממצאים אלו חשובים כיוון שרמות גבוהות יותר של הערכת איום בקרב סטודנטים להוראה עם רמה גבוהה יותר של התקשרות חרדה יכ ולות להשפיע על ה אופן בו יגיבו אותם סטודנטים באינטראקציו ת טעונות רגשית עם תלמידים ועם מנהלים. העובדה שלפרחי הוראה לקח יותר זמן לקבל החלטה כאשר נחשפו למנהלת לא תומכת יכולה להעיד על כך שהחלטה כזו דורשת מהם יותר משאבים קוגניטיבי ים . מאחר ומשאבים קוגניטיבי ים הם מוגבלי ם ) Baumeister et al., 1998 (, השקעת משאבים בהחלטה מול מנהלת לא תומכת יכול ה לבוא על חשבון איכות המשימות האחרות שפרחי העבודה או המורים צריכים לבצע. חשוב לציין גם שסטודנטים להוראה שלא דיברו עברית כשפת אם הציגו זמני קבלת החלטה כיצד להתנהג ארוכים יותר לתרחיש הראשון אך לא לתרחיש השני בניתוחי הרגרסיה המרובה . ייתכן וממצא זה מעיד על כך שסטודנטים שאינם דוברי עברית כשפת אם זקוקים ליותר זמן על מנת להסתגל למטלות הניתנות להם בסביבה של מציאות מדומה.