digital_ASCOLA_9

09 אסכולה  44  כפר עזה. צילום: לע"מ / קובי גדעון מהציר של זיקים ועד הציר של נחל עוז ובאזורים הסמוכים לו. הרבש"צים היו מקושרים אלינו ברמה שדיווחנו להם על כל נפיחה מהחמאס". כעת גידה אוסף את החומר לוועדות החקירה. לדבריו: "החבר'ה בקריה כבר רודפים אחריי, הם רוצים את החומר. אני הבטחתי למשפחות השכולות שאני אתן הכול". היות שאת התכתובות עם הצבא הוא שומר לחקירות שיתקיימו בהמשך, הוא הסכים לפתוח בפנינו את ההתכתבויות בזמן אמת עם האנשים שיושבים על הגדר. למשל יפעת בן־שושן, מראשוני התושבים שכף רגלם דרכה בנתיב העשרה כשהוקם, אשר ביתה משקיף אל מעבר לגדר, ואשר התריעה לא מעט בפני הצבא ובתקשורת על הסכנה האורבת לציבור בנתיב העשרה מהפעילות הגוברת בצפון הרצועה. חיון, שהחזיק עד לפני חצי שנה באישור לאחזקת ציוד שמאפשר האזנה לרשת הקשר החמאסית, עד שזה נשללה ממנו על ידי המדינה, מספר כי התריע בפני כל מי שרק רצה לשמוע: "דיברתי עם בכירים במערכת הצבאית והעברתי את ההתרעות בפני חדירות של החמאס, ואירועי פלישה ליישובים וחטיפה. אבל הגורמים שעימם דיברתי בצבא אמרו לי: 'מה פתאום?! חמאס בחיים לא יעז לעשות דבר כזה'. הם התייחסו לתרחיש כזה כאל סיוט שהוא פנטזיה הזויה. התחושה הייתה: 'מה אתה מבלבל את המוח?!'". גידה אומר שההתעלמות מהאימונים של החמאס הייתה יותר מסתם קונספציה – מדובר באדישות תמוהה. "כל יום שמענו ברשת על אימון של החמאס, כל יום תיעדנו. למשל, כוחות קומנדו פושטים על זיקים, לוקחים עשרות בני ערובה, צה"ל מפציץ בחזרה, ואז המחבלים פושטים על נתיב העשרה. הם יצרו סרטי מלחמה והתכוננו לפלישה