digital_ASCOLA_9

35  09 אסכולה ,7 אנג'לינה פודלסני, בת ואמה, לאחר נחיתת רקטה באוקטובר 10 , באשקלון REUTERS / .2023 Ronen Zvulun רגשי, ובעת הצורך אפשר גם להפסיק את השיחה ולחזור אליה במועד אחר. חשוב לא לכעוס עליהם אם הם מתעסקים במשהו אחר או רוצים לסיים את השיחה. במהלך השיחה כדאי להתייחס למידע שיש לילדים הילד מה בנוגע לנושא הנדון. אפשר לפתוח בבדיקה שהילדים להתייחס לשאלות או הילדה כבר יודעים ו מעלים בעצמם. בתכנון השיחה כדאי לחשוב מראש על שאלות אפשריות (לדוגמה: "האם גם אני אמות? מה יקרה עם ישראל, האם המדינה תינצל? יכולים לחטוף גם אותי? האם תוכלו להגן עלי?") ולהתכונן אליהן מראש בעזרת הכנת תשובות לשאלות הקשות הללו ובעזרת מסמך זה.  שימו לב שייתכן שהילדים יעלו שאלות נוספות, כאלה שאי אפשר היה לחשוב עליהן מראש. במצב זה, כדאי לתת לשאלות תיקוף ולהבהיר שהן חשובות וראויות, ובוודאי שלא לבטל אותן כשאלות שטותיות. אם אנחנו לא יודעים מה לענות, אפשר לא לענות מייד. אפשר לומר לילדים שאנחנו צריכים לחשוב על התשובה לפני שאנחנו עונים. זכרו שטבעי שלא נוכל להשיב על כל השאלות באופן מושלם תמיד ובכל מצב, ולעיתים עצם הכוונה של ההורה לספק תשובה משדרת מסר רגשי לא פחות חשוב. נוסף על כך, חשוב לענות על השאלות גם כאשר הן חוזרות על עצמן, לא לבטל ולא להתרגז, להיות סבלניים, משום שהחזרתיות עוזרת לילדים לעבד את המידע ואת האירועים הקשים שהם חוו.  כאשר ההורים משיבים על שאלה של הילד או של ככל שאפשר – לא שיהיו כנים הילדה שלהם, חשוב מומלץ לשקר או להמציא נתונים שאינם מדויקים. עם זאת, חשוב לספק מידע בהתאם לגיל ולרמת הידע של הילדים, לדבר בשפה פשוטה, ולהשתדל לא להציף במידע ולא להוסיף מידע. או עטיפה מרככת להוסיף תקווה חשוב לא פחות לתשובה שלנו כדי לתת לילדים תחושת ביטחון ושליטה. אפשר לייצר תחושת מוגנות בעזרת הרחקה של תיאור הסכנה בשני ממדים: במקום ובזמן – "רחוק מכאן יש מלחמה", "החלק הקשה כבר עבר". כדאי לזרוע תקווה ולספר שכשהמלחמה תיגמר נחזור לשגרה, או לספר שניצחנו בהרבה מלחמות בעבר וננצח גם בזו, או להסביר שאנחנו חזקים ושהעולם תומך בנו. ההלם הכרוך בזוועות שהתרחשו ובמלחמה עצמה מותיר גם את המבוגרים ללא מילים. ואולם, זו גם העת שבה ילדים מחפשים הסברים ברורים מהוריהם.