digital_ASCOLA_9

29  09 אסכולה "עזבנו את האוטו. לא לקחנו איתנו כלום. רק לקחתי ביד את הטלפון. היו שם אנשים בהיסטריה מוחלטת: צורחים, בוכים, מתמוטטים, לא יודעים לאן ללכת. בצד השני של הכביש היה שער למושב תקומה. זחלנו מתחת לשער של היישוב, רצנו, ודפקנו על הדלת הראשונה שראינו. פתח אותה אבא מבוהל שלא הבין מי אנחנו. אמרנו שברחנו מהמסיבה וצריכים מקלט. הוא הכניס אותנו, ארבעה חבר'ה. "אלון נרצח, אלון ורבר. ושחר גינדי גם נרצחה. גיא אילוז נחטף ונרצח בשבי החמאס, ואלמוג סרוסי עדיין חטוף. אנשים שטוענים שזה לא קרה מוזמנים לבוא ולשמוע את הסיפורים ולראות את התמונות מימי השישי ומימי הטיולים בצפון, ולראות שאנשים שהיו חלק אינטגרלי מחיי אינם. "הם מוזמנים לבוא ולראות את גודל השבר ואת הדמעות שיש שם בדרום, לשמוע את העדויות שנשארו בטלפונים של שחר הפצועה ואלמוג שמטפל בה. אני לא חושבת שאפשר להיות בן אדם ולהגיד שדבר כזה לא קרה. זה כמו להכחיש את השואה. אנחנו עדיין מחכים לאלמוג. מתפללים שהוא בסדר איכשהו. לא שלהיות חטוף זה בסדר, אבל שהוא חי ושהוא יחזור". לכל העדויות נועם אבטליון אלמוג סרוסי, נחטף לעזה ושחר גינדי ז"ל