digital_ASCOLA_9

23  09 אסכולה לכל העדויות מספר שהוא בעצם שכב על הרצפה ולא היה יכול לקום בגלל הפציעה שלו, ועומר פשוט המשיך לדבר איתו. אבל לאט לאט, ככל שעבר הזמן, דן אמר שהוא עייף ומנסה להירדם, ועומר ניסה להחזיק אותו ער, אבל לא כל כך הצליח. "בשלב מסוים, לא ברור אחרי כמה שעות, הגיעה חוליית מחבלים שכנראה לא ידעה על החוליה הראשונה. הם ראו את הרכב בחוץ ופירקו את כל התחמושת שלהם על הרכב, ואז נכנסו עוד פעם למיגונית, זרקו לשם עוד רימוני הלם ורסס. ובעצם אחרי שנגמרה להם כנראה התחמושת הם פירקו חלקים מהרכב והיכו אותם. עומר, בגלל שהוא היה במצב קצת יותר טוב, שכב עם הפנים לכיוון הרצפה והעמיד פנים שהוא מת. דן לא היה יכול לעשות את זה, אז כנראה הוא קצת זז, ואז כנראה רצחו אותו סופית. "לפי העדות של עומר, בערך חצי שעה או שעה אחר כך הגיעו כוחות של הצבא לחלץ אותם. החיילים לא ידעו מי נמצא במיגונית, וצעקו שיזדהו, ואמרו לעומר לזחול החוצה. ועומר אמר שהוא נמצא עם חבר. ליתר ביטחון הם זרקו רימון הלם למיגונית, ואז עומר זחל החוצה ופינו אותו לבית החולים סורוקה. כשדן פונה הוא כבר לא היה בין החיים. "בשעה חמש וחצי בשבת הצלחנו ליצור קשר עם עומר. הייתה לנו איזושהי תקווה, לפי הסיפור, שאולי דן פונה לאחד מבתי החולים, ובגלל שהוא נפצע בפנים הוא שוכב בטיפול נמרץ או בחדר ניתוח. אז התחלנו לנסוע לכל בבתי חולים במרכז ובדרום וניסינו לזהות אותו. ראינו שם הרבה משפחות אחרות, חסרות אונים, שניסו לעשות אותו דבר. ארבעה ימים לאחר מכן, ביום שלישי בבוקר, באו שוטרים לבית של ההורים שלי בשש וחצי בבוקר, והודיעו לנו שדן נרצח במתקפה ושזיהו אותו על פי תעודת זהות שהייתה עליו ועל פי דגימות די־אן־איי שנתנו במהלך הימים האלה". בן אריאל רון שמר ז"ל