digital_ASCOLA_9

09 אסכולה  22  עדויות מהתופת "אני בן אריאל, אח של דן אריאל, שנרצח בפסטיבל נובה ברעים. דן היה אח בין חמישה אחים. גר בתל אביב, השתחרר לפני שנתיים. בצבא הוא היה לוחם וחובש קרבי. במהלך השנתיים שהוא משוחרר דן הספיק לטייל בקנדה ובדרום אמריקה, לעבוד הרבה בתור ברמן, להיות עם חברים ולצאת למסיבות שהוא מאוד אהב. "איבדנו את האח הקטן שלנו, התינוק שלנו, של הבית, של המשפחה. קשה לנו להאמין שהאירוע הזה אמיתי. דן היה הצעיר בין חמישה אחים, וההפרש בינו לביני היה תשע שנים. היינו ארבעה בנים ובת במשפחה, וחוץ מדן כולנו תמיד היינו חנונים, לומדים בבית ספר ועושים מה שאומרים לנו. לדן תמיד היה יותר קשה בבית ספר, והיה לו יותר חספוס שלנו אף פעם לא היה. "הוא היה מוקף כל הזמן במאות חברים שאת חלקם אפילו לא הכרנו. הוא אהב מאוד לבלות, והיה לו חוש עסקי יותר מפותח משלנו. תמיד אמרנו שאנחנו נעבוד, והוא זה שיעשה את הכסף בסוף. היה לו חוש הומור, אהב מסיבות ובילה עם בנות, טרף את החיים. הוא החליט לדחות את הלימודים בעוד שנה. עכשיו בא לי לראות בו דמות לחיקוי, ללמוד ממנו איך להתייחס לחיים. "ראיתי את דן בפעם האחרונה ביום שישי בערב. אחרי ארוחת הערב הוא נסע לפסטיבל נובה ברעים עם שני חברים, רון שמר ועומר בן־נון. הם הגיעו למסיבה בסביבות אחת בלילה בין שישי לשבת, וכל הלילה חגגו. רקדו, נהנו, שתו וצחקו. "בבוקר, בסביבות שש וחצי, התחילו לדווח על נפילות באזור. דן ושני חבריו הצליחו להיחלץ מהאזור עוד לפני שהמחבלים הגיעו, כשהטילים החלו ליפול. הם יצרו איתנו קשר בסביבות השעה רבע לשבע בבוקר והודיעו לנו שהם מתחילים לנסוע. "אמא שלי, שהיא בת קיבוץ שובל, אמרה לו שייסע לקיבוץ, בערך חצי שעה נסיעה משם. אז הם התחילו להתקדם עם האוטו דרומה על כביש עוטף עזה, ובגלל האזעקות עצרו שוב למנוחה מחוץ למחנה רעים, במיגונית שהייתה שם, וישבו וחיכו בעצם שהאזעקות ייגמרו. "ואז בערך בשבע ורבע בבוקר הגיעה חוליית מחבלים לאזור ותקפה אותם. הם התחילו לירות עליהם ולזרוק רימונים ורימוני רסס לעבר המיגונית וחוררו את הרכב שלהם לגמרי. בשלב הזה עומר נפצע בקרסול ודן ככל הנראה חטף פגיעה לא קלה בפנים ובצוואר. שבוע אחרי המסיבה נודע כי גם רון שמר נרצח בידי המחבלים. "הם שכבו כמה שעות במיגונית ולא יכלו לקום. דן גם לא כל כך הצליח לראות בגלל הפציעה בפנים, אבל עומר הייתה לנו תקווה שדן פצוע , ניסה להחזיק אותו בחיים במיגונית דן אריאל ז"ל , חברו הפצוע של עומר בן-נון , נזכר באח הצעיר בן אריאל עד שהצבא יגיע. אבל אט אט הוא הלך ונרדם. אחיו, והמחוספס שטרף את החיים ונרצח אחרי לילה של ריקודים במסיבת הדמים ברעים. "איבדנו את התינוק של המשפחה, בא לי לראות בו דמות לחיקוי". דן אריאל ז"ל