digital_ASCOLA_9

11  09 אסכולה השיק 2000 "בשנת כוכבי את תוכנית תנופה ומתח ביקורת מרומזת על קודמיו ועל הדרג הפוליטי: 'צה"ל הוא צבא בעל עוצמה אדירה, אך יחד עם זאת משך הזמן שדרוש להכרעה והמחיר שיידרש הביאו את המדיניות הישראלית בעשורים האחרונים להציג יעדי מלחמה מוגבלים בלבד'." ביקורת מרומזת על קודמיו ועל הדרג הפוליטי, ואמר: "צה"ל הוא צבא בעל עוצמה אדירה, אך יחד עם זאת משך הזמן שדרוש להכרעה והמחיר שיידרש הביאו את המדיניות הישראלית בעשורים האחרונים להציג יעדי מלחמה מוגבלים בלבד". פער זה הגביר, לטענתו, את ביטחונם של האויבים ביכולתם לתקוף בעתיד את ישראל בתוך שטחה, ולכן הציב כוכבי יעד שאפתני: "תפיסת ההפעלה לניצחון", ובבסיסה מעבר לחתירה לניצחון, ולא עוד השגת הרתעה בלבד. "תנופה" יישמה את "אסטרטגיית צה"ל" כפי שגובשה ועודכנה 2015־ בידי גדי איזנקוט, קודמו של כוכבי, ב . במסמך זה התווה הצבא גישה התקפית של 2018־ ב חתירה להכרעה מהירה ולא עוד הסלמה מדורגת. בחתירה למטרה זו השקיעה המדינה באופן משמעותי בשדרוג היכולת הטכנולוגית של הצבא. היבט משמעותי בשינוי זה הוא השיח שהתפתח בפיקוד הצבאי ובדיאלוג שלו עם הציבור. נחזור למרכז דדו, שממנו יכולנו לצפות לישועה תפיסתית, שהרי ייעודו הוא "לפתח את תחום אמנות המערכה והחשיבה המערכתית בצה"ל". כזכור, אורטל, ראש המרכז, הכיר בדיאלקטיקה של הפעלת כוח, אך כחלופה לגישה הקיימת הוא הציע מעבר ממניעה ואכיפה להכרעה: "החזרת המלחמה לשטח האויב באמצעות תמרון שתפקידו העיקרי – שלילת יכולת האש", בעיקרה יכולת הירי תלול־המסלול, בפרט של חמאס בעזה ושל חיזבאללה בלבנון. החלופה מתבססת על "חיישנים קרקעיים ומהאוויר, רובם מבוססי פלטפורמות בלתי מאוישות. חיישנים אלה, שיפעלו ברשתות תקשורת מתקדמות, כולם לכולם, נועדו לאתר את האויב ולאפשר גיבוש תמונת מצב והשמדתו". כלומר, מוצע שכלול טכנולוגי, שאינו רק בחימוש עצמו אלא גם ביכולת איסוף המידע ותרגומו להפעלת חימוש. אורטל מציע אפוא החלפה של שיטת לחימה אחת באחרת – מהתקפה מהאוויר לתמרון המשתלט על שטח – משמע, החלפה של כוח בכוח. הוא מציע חייל מול בית מפויח, קיבוץ בארי. צילום: לע"מ / אבי אוחיון