digital_ASCOLA_9

09 אסכולה  10  "הקיבעון הביא למיקוד תפיסת הביטחון בשימור הסטטוס קוו הביטחוני, הנסמך על גישה התקפית־הגנתית היברידית, לרבות בגדה המערבית, לתוך הוואקום הזה נכנס הצבא בהדרגה". לגישה זו בנה חמאס את מערך הנוח'בה, כוחות העילית שלו. ניתן היה להמשיך מאמר זה ולהראות כיצד פעל החמאס , כשהבין שגם את התשתית 2023 בואכה שמחת תורה התת־קרקעית סיכלה ישראל. אורטל החריף ביקורת זו במאמר אחר שבו טען "שהמחיר למלחמות 'נוחות' מהאוויר הוא החמרה מתמדת של האיום המצטבר על מדינת ישראל והצרת צעדיה". נראה בהמשך את המענה להבנה דיאלקטית זו. גם לסטטוס קוו דרושה לגיטימציה למידת האויב היא ביטוי לתהליך דיאלקטי, כי היא מניחה שבידי האויב נותרו שולי עוצמה המאפשרים לו להגיב. מדוע הצבא מתעלם מדיאלקטיקה זו? התשובה המתבקשת היא, כאמור, שהחשיבה הליניארית מאפיינת את החשיבה הצבאית. אך אין זה הכרחי, ולכן נדגים אפשרות לחשיבה אחרת. מפקדי הצבא האמריקאי בעיראק הפנימו לאחר מספר שנות לחימה כי הפעלת הכוח הצבאי מבוסס־הטכנולוגיה השיגה יעד הפוך – היא העצימה את עוינות האוכלוסייה המקומית כלפי האמריקאים והמשטר שניסו לבנות, ולכן הקלה על המיליציות האנטי־אמריקאיות לגייס את האוכלוסייה לפעול נגד האמריקאים ובני בריתם המקומיים. בספר אף ניתן ביטוי ברור 2007 הדרכה שפרסם הצבא בשנת לפרדוקס של הפעלת כוח, למשל באמירה שלפעמים, ככל שאתה מגן על הכוח שלך, אתה עלול לזכות בפחות ביטחון בגלל איבוד הקשר עם האוכלוסייה המקומית. לכן שינה הצבא את תורת הלחימה שלו בגזרה זו. ובכל זאת, הצבא בישראל וריבוניו הפוליטיים נמנעים מחשיבה דיאלקטית. במקרה של הלחימה בעזה, הרבה מן האחריות נופלת על הצבא כמי שיש לו משקל מכריע בעיצוב המדיניות כלפי עזה. נשאל שוב: כיצד יכול היה הצבא לסמוך על כך שהאמצעים הטכנולוגיים שברשותו יבטיחו את שלומם של תושבי עוטף עזה? ההסבר לוקח אותנו לתפקיד הייחודי והעדכני שממלא הצבא בפוליטיקה בישראל. שני העשורים שחלפו מפרוץ האינתיפאדה השנייה מאופיינים בשימור הסטטוס קוו המדיני־טריטוריאלי ללא תכלית מדינית מוגדרת מחוץ ,)2008–2007( לסטטוס קוו עצמו. רק בתקופה קצרה שבה כיהן אהוד אולמרט כראש ממשלה, קודַם תהליך ,2009 מדיני שחתר להקמת מדינה פלסטינית, אך מאז עת חזר נתניהו לראשות הממשלה, גווע הדיאלוג המדיני עם הפלסטינים. הקיבעון הביא למיקוד תפיסת הביטחון בשימור הסטטוס קוו הביטחוני, הנסמך על גישה התקפית־הגנתית היברידית, לרבות בגדה המערבית, כפי שהיטיבו לנתח חוקרי היחב"ל אורן ברק וחבריו. לתוך הוואקום הזה נכנס הצבא בהדרגה. ככלל, צבא, באשר הוא, נדרש להבטיח סטטוס קוו מוגבל בזמן כדי לשמר את מרחב הפעולה של המדינאים להגיע להסדר. אולם בהינתן שבמקרה זה מדובר בסטטוס קוו שאינו מוגבל בזמן, הצבא לא רק נדרש לשמר את הקיים, אלא גם לספק לו לגיטימציה. השיק הרמטכ"ל אביב כוכבי את התוכנית 2020 בשנת הרב־שנתית "תנופה". בהצגת התוכנית מתח כוכבי בתוך מנהרת לחימה של החמאס בגבול רצועת עזה, צוק איתן. Haim / צילום: לע"מ Zach