ASCOLA 8_Book _new_lorez

אסכולה 45 08 אחריות אישית כלפי משפחתה וכלפי הקהילה. היא הכירה אפוא בציפייה להקרבת הנוחות והצרכים האישיים לטובת הקולקטיב והחזון. חשיבות המעשה האידאולוגי הועבר גם לילדים הצעירים יותר במסרים גלויים וסמויים עד שהיה לחלק מן הזהות החברונית שהוטמעה בהם אף בלי שהבינו לעתים את גודל המהלך, כפי שאומרת רעיה: זה היה בדם שלנו. זה כמו תינוק שיונק את החלב של אימא שלו ולא שואל שאלות. עם זאת, היו גם מרואיינים שטענו כי הפן האידאולוגי לא היה דומיננטי בחוויית המעבר לחברון. כך, למשל, מספר דורון: אני לא זוכר את ההגעה שלנו לחברון כהתחלה אידאולוגית מדי... זה היה דבר שהתגלגל. לא ידענו שאנחנו הולכים לקראת משהו גדול של התיישבות. מבחינת ההורים זה אולי היה קיים. מבחינתי לא. בני מתאר תחושה דומה, אך מדבריו עולה המניע הערכי של המעבר לחברון כאלטרואיזם חברתי תוך כדי ויתור על הנוחות האישית: אנחנו באנו לעזרה... לא היינו בגרעין הראשוני. לכן גם תמיד הרגשתי קצת חריג בנוף... ברוב החבורה באמת ההורים למדו בישיבה... אני הגעתי מתחום אחר... התייחסתי למעבר לחברון כסוג של הרפתקה. לא ראיתי בזה אידאולוגיה גדולה. יעל מתארת שיח נוסף שהתקיים בקרב הילדים ובמרכזו הסכמה או אי־הסכמה עם המעשה האידאולוגי של קהילת חברון. כך היא מתארת שיחה שנסבה סביב תחושת השליחות שניטעה בהם, לצד שאלת המחיר האישי: דיברו על זה כל הזמן שלנו יש תורה לאומית, ולא פרטית... אני ובינה דיברנו על זה הרבה... שאנחנו נעשה דברים שחשובים לעם ישראל... פעם היה ויכוח בינינו... מכון בן–גוריון ההוצאהלאור ד"ר עמליה שחף, אנתרופולוגית וסוציולוגית, שתחומי מחקרה הם: זהות יהודיתוישראלית, חינוך בלתי פורמלי, מקום ומקומיות, חקר קהילות, ארגונים ותרבותארגונית. כמנהלתהמרכז למחקר ואסטרטגיה במכון הנרייטה סאלד למחקר במדעי ההתנהגות, היא משלבתבין עולמות המחקר היישומי והאסטרטגיה. עמליה שחף ילדוּת במרחב רדיקלי סיפורם של ילדי דור המייסדים 1971-1968 , בחברון עמליה שחף 1971-1968 , סיפורם של ילדי דור המייסדים בחברון ילדוּת במרחב רדיקלי: מכון בן–גוריון ההוצאהלאור . פזורת ילדים, מיישובים שונים ברחבי 1968 , ערב ליל הסדר תשכ"ח הארץ, מגיעה עם הוריהם לחברון ובִּן–לילה הופכת לקבוצה. על טנדר סוסיתא ישן נתלה שלט גדול: "מתנחלי חברון". כך יצאו הילדים לדרך חיים ששינתה את מסלול חייהם ואת פני החברה הישראלית. ספר זה עוסק בתולדות היישוב היהודי החדש בחברון מנקודת מבטם חיו עם 1971-1968 בנות ובנים שבשנים 21 , של ילדי דור המייסדים משפחותיהם בבית הממשל הצבאי בעיר. שבילי ילדותם נמתחו על - מרחב הכוח המרחב הסגו ציר של כשלושה קילומטרים שחיבר בין - נופי חברון בסביבה המרחב הפתוח והשליטה, ובו ביתהממשל הצבאי; - שבלבו מערת המכפלה. והמרחב המקודש הכפרית והעירונית; הספר מאיר סוגיות של ילדוּת במרחב רדיקלי, זהות דורית מבוססת מקום ופדגוגיות של מקום ומקומיות. מתוך סיפורי החיים מצטייר מרחב קיצוני מסוכסך ואלים, שגבולות פיזיים וסימבוליים מיטשטשים בו, הסדר החברתי מופר והכאוס משתלט עליו, בניסיון להבנות סדר חברתי ותרבותי חדש. במרחב הזה התרחשכור היתוך חברתי, שבו עברו הילדים תהליך חברות לחברה, לתרבות ולמקום. 0 020891 417794 208—9141779 דאנאקוד ש״ח 59 המחיר על הסדרה עד כמה הישראלים כקולקטיב באמת מכירים את עצמם? מהו הדנ"א של הישראליות ובאיזו מידה הוא ייחודי? האם הישראליות היא תופעה דינמית או שמא ישבה גורמים קבועים שהזמן אינו משנה? ומי הם גיבורי התרבות שלנו? ישראלים הספרים הרואים אור בסדרה עוסקים בנושאים מהותיים ולעתים "כבדים", שבלב ההוויה הישראלית העכשווית, אך בצורה מזמינה וקלה נועדה לגשר בין ישראלים לקריאה. המחקר האקדמי בתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, הסוציולוגיה, חקר התרבות, לימודי המגדר ועוד, לבין העניין של קוראים רבים לבחון ולהבין את עצמם כיחידים וכקולקטיב. מכון בן–גוריון ההוצאהלאור "תמה ברורה של הגירה אידיאולוגית". ילדות בחברון.צילומים: לע"מ: MOSHE MILNER