ASCOLA 8_Book _new_lorez

אסכולה 36 08 כורדי, חכם אש. הוא כל הזמן אומר לי: 'שלונסקי, מיץ לימון'. אמרתי לו: 'בחייאת שלמה. יש לי רופאה, מה שהיא מחליטה אני עושה'. אבל הוא מתעקש: 'רק מיץ לימון'. גילה את אמריקה. אחר כך מישהו התקשר לייעץ לי שכשאני אחזור מניתוח, אקנה מיטה חשמלית שאפשר להרים עם כפתור ולעבור לישיבה. אמרתי לו: 'וואלה? מה דעתך שאוסיף עוד שתי כריות במקום לקנות מיטה בעשרים אלף שקל?'" נחשפת בפינה, אבל לא הלכת עד הסוף. לא ראיתי עדיין צוות טלוויזיה של אולפן שישי שמלווה אותך לטיפולים עם המצלמה. "גם לא תראה. אני יודע בדיוק מה הטלוויזיה רוצה. הרי אני המצאתי את זה, אבנר, אני המצאתי את זה (שלונסקי היה מנכ"ל של הזכיינית רשת לפני עשרים שנה, א"ה). כמובן שמייד כשהתפרסם שאני חולה, התקשר. אמרתי לרון ירון (עורך אולפן שישי, 12 ערוץ א"ה) שהדבר היחיד שאני מוכן לעשות אצלם זה לפרשן משחקים של הפועל תל אביב או של הפועל חיפה. הבנתי מייד מה החלום הטלוויזיוני שלהם: שעת ערב, אני יושב בכימו, מדליק נרות, אוכל סופגנייה בבית חולים, ואז לוקחים אותי לניתוח. כשאני חוזר – במקום לראות את הפרצוף של הילדים שלי, אני רואה את מול העיניים. נראה לך שאני 12 המיקרופון של ערוץ פראייר? אני השתגעתי?" אי אפשר להוציא את הפוליטיקה מגלי צה"ל; כשהיית מפקד גלי צה"ל לפני שלושים שנה התחנה הייתה עמוד האש של התקשורת. "מאוד אהבו אז את גלי צה"ל, והיה קל להגן עליה. נהגתי לומר: 'אנחנו עץ בלי שורשים עמוקים, אז נשים סבכת ברזל סביבו כדי להגן עליו'. כי הרציו לקיום התחנה לא עומד. היום עוד פחות. אבל אני רוצה לשמר כלי תקשורת כזה בתנאי שהוא מקצועי, לא זדוני, לא יקר, מטפל בשכבות חלשות. פעם באמת אהבו את גלי צה"ל, אבל יש היום שנאה כזאת לכלי התקשורת ממילא, וגלי צה"ל הרבה פחות חזקה מפעם, הרבה יותר קשה למפקדים היום להגן עליה מאשר היה לי". מה הסתבך? "מצד אחד, יש אלטרנטיבות לגלי צה"ל. רדיו אזורי למשל. פעם גל"צ הייתה בית ספר לעיתונות, אבל אני תמיד הייתי אומר שלא בשביל זה הקימו את גלי צה"ל. מצד שני, כשאני מסתכל היום על התקשורת – אשכרה כולם ילדים שלי, את כולם וגידלתי וטיפחתי: טל ברמן, גולן יוכפז, חיליק שריר מנכ"ל קשת, גיא סודרי, יונית לוי". התחנה עדיין מגדלת עיתונאים חשובים? "יכול להיות שהיא לא צריכה. אם הייתי צריך להקים את גלי צה"ל היום לא הייתי עושה זאת. אם יסגרו היום את גלי צה"ל – האם זאת אבידה לעיתונות ישראלית? שאלה טובה. זאת אבידה במובן זה שסוגרים כלי תקשורת. אבל היום יש תחליפים: מלא טלוויזיה, מלא רדיו, מלא עיתונים. אני לא חושב שצריך לסגור את התחנה, כל עוד היא עושה את העבודה שלה. אני חושב שהיא צריכה לעשות יותר דברים צבאיים, יותר דברים – אם 51 שפונים לחיילים. אני תמיד אומר שחייל מגדוד הוא קם בבוקר ושומע רזי ברקאי, שלח אותו לקב"ן. איזה חייל מקשיב לשידורי אקטואליה? ברור שזה מיועד לציבור הרחב, ומשם הכוח שלנו. אבל אם החייל לא ישמע גלגלצ או יאזין ל'קולה של אמא', איבדנו את זה". הימין יגיד: "תעשו תחנה שמשדרת כיף לחיילים, ותעזבו את האקטואליה". גם לא מעט בשמאל אומרים זאת היום. "אנחנו לא יכולים להיות תחנה שמשדרת רק לחיילים. אני זוכר שבני גנץ אמר: 'אנחנו נוציא את הפוליטיקה מגל"צ'. הוא חשב בתום לב שהוא יכול, אבל אני אמרתי לו שאין דבר כזה, שזה לא עובד. גם אם תוציא את הכתבים החיילים מהפוליטיקה – עדיין העורך יהיה חייל. חיילים לא יכולים לעסוק בפוליטיקה? עובדה שכן. זאת הכלה, וצריך להחליט אם מובילים אותה לחופה. בעצם היא כבר התחתנה, אבל צריך להחליט אם נשארים איתה או מתגרשים ממנה". בתקופתך עיקר הביקורת הייתה שהתחנה פריווילגית, שאתם נותנים ג'ובים ל'ילדים של'. "נלחמנו גם בתקופה שלי להביא מהפריפריה. הבאנו מישהו מכרמיאל ומישהו מדימונה, והם היו הכי אליטיסטיים בתחנה. זה היה משגע אותי. נלחמתי להביא תלמידי ישיבות, ואז אחד מהם אמר לי: 'אני חוזר לרב'. אמרתי: 'אתה יודע עד כמה נלחמנו כדי להביא אותך ועכשיו אתה חוזר לרב? או ערן סבג מרמת אפעל. "אחרי שגמרתי את הבדיקה באו להוציא לי את המחט ויצא שפריץ של דם, הרופא שאל אותי: 'מה קרה, נבהלת מהדם?' אמרתי לו: 'לא מהדם, אלא מאשתי שתהרוג אותי שאני חוזר עם דם על החולצה. שהכתם הזה לא ירד'"