ASCOLA 8_Book _new_lorez

אסכולה 32 08 הסתיימה'. אני תמיד מתכנן מתי ללכת מאירוע. גם כשאני יושב עם חברים, אחרי שעתיים אני קם: 'גמרנו, כמה אפשר?' לכן אני כמעט לא מראיין אנשים, ולא אוהב ריאיונות. רוב הריאיונות הם חרטוטים. כולם יודעים שהם משקרים אחד לשני. אין לי בעיה לעשות ריאיונות מהירים, אבל ברגע שמתחילים להאריך, אני מאבד את זה. גם לריאיון הזה, אם יימשך יותר מדי, לא יהיה לי כוח". מה קורה אם באים אליך אורחים ונשארים יותר מדי זמן? "שום בעיה, אני קם, גם אצלי בבית. 'גמרנו, לכו!' לפעמים אני יורד עם מברשת שיניים מלמעלה לאותת לאורחים שנגמר, או שאני אומר: 'מאוחר, אנחנו עייפים, מספיק', ואנשים בסדר עם זה. אני הראשון שמזמין חשבון במסעדה. ברגע שאני רואה שדליה אשתי מזמינה תה אני תופס את הראש, כי אני מבין שהלכה לי חצי שעה. אני ככה תמיד, וכולם כבר מזמן צוחקים על זה. גם הילדים שלי. הם סבלניים יותר ממני". בשנה האחרונה, אחרי שסיים את תפקידו כאחראי על סדנאות העיתונות במכללת עמק יזרעאל, שלונסקי משדר ברדיו יותר מתמיד. נוסף על התוכנית הקבועה בימי שישי בבוקר, לצד מגיש תורן מהימין (לימור לבנת, נדב העצני או אחרים) הוא מחליף קבוע ב"המילה האחרונה" לצד עירית לינור או קובי אריאלי. "אקטואליה זה החיים." אתה אוהב פוליטיקה? "אני שונא פוליטיקה, אבל מת על אקטואליה. הייתי המון שנים כתב, אבל אף פעם, אף פעם לא היה לי אישור כניסה קבוע לכנסת. כי יש מקומות כמו רופא שיניים, מס הכנסה, בית משפט וכנסת ישראל שאתה יודע איך אתה נכנס אליהם, אבל אתה לא יודע איך אתה יוצא. לא אהבתי את החיים הפוליטיים אף פעם". למה? "איך אני אגיד לך את זה, יש לי בעיה עם אמת ושקר. שקר מפרק אותי, והחיים הפוליטיים מלאים בשקרים. מה לעשות, בין אם זה בימין או בשמאל. אני גם רואה אצל הילדים שלי שהם קיבלו את זה ממני – שקר ממש דוחה אותנו. הם יבואו ויגידו לי: 'אבא אתה לא מאמין מה היה, איך מישהו שיקר עכשיו'. זה חלק מהחינוך שקיבלתי מהבית". אבל היית כתב צבאי הרבה שנים. גם במערכת הביטחון יש לא מעט שקר. "כן, אבל שם יש קבלת החלטות באי־ודאות ובלחץ גדול, וזה מרתק אותי. זה מתאים לי לאופי. אני קורא עכשיו שוב את הספר של חזי שלח על מלחמת קרים, ורואה כמה טמטום וחוסר אחריות יש מאחורי מפקדים גדולים שמובילים לכמעט מיליון הרוגים. אלה דברים שמעניינים אותי מאוד, מאחר שהבנתי שגם בחיים בעצמם אין ודאות. בעסקים יש ודאות? במהפכה המשפטית יש ודאות? אתה לומד שגם בתחום הצבאי, שקובע גורלות של בני אדם וההחלטות שלך הכי קשות, הן מתקבלות באי־ודאות גדולה. לעומת זאת בפוליטיקה הכול חסר משמעות. הכול טקטיקה, שום דבר לא אמיתי. לא טוב לי במקומות האלה. "ביסמרק אמר שיש שני דברים שאזרח לא צריך לדעת: איך מחליטים על מלחמה, ואיך עושים נקניקייה. אני מבין בדיוק על מה הוא מדבר. אני ראיתי איך מכריזים על מלחמה, וראיתי איך עושים נקניקייה – שניהם תהליכים לא נעימים. אני יכול להעיד שאת רוב המלחמות אפשר היה למנוע ואת רוב נקניקיות אפשר היה לעשות טעימות יותר. יש אנשים שנוח להם במטבח הפוליטי, כמו עמית סגל ואמנון אברמוביץ למשל, כי מקבלים שם כל כך הרבה סיפורים. לי זה לא נותן תחושה נוחה".