ASCOLA 8_Book _new_lorez

אסכולה 15 08 יש לשמור על רוב יהודי מוצק 'ממערב לירדן'. ואם צריך לשמור על רוב יהודי מוצק 'ממערב לירדן', יש להמשיך במדיניות עידוד הילודה וההגירה לישראל. בקצב גידול של כשני אחוזים בשנה; ולאור המשך העלייה החדה במחירי הדיור בתוך הקו הירוק, סביר להניח כי רבים, לא מתוך אידאולוגיה אלא מתוך כורח, יעברו לגור מעבר לקו הירוק. מה אז יהיה? כמה חיילי צה"ל יצטרכו בכדי לשמור על ביטחונם של, נגיד, מיליון אזרחים ישראלים שיתגוררו במאות יישובים, כאלו או אחרים, בגדה המערבית בסמיכות גדולה ליישובים פלסטינים? מי ישלם את העלות העודפת? ועל חשבון מה זה יבוא? על חשבון הבריאות? החינוך? התשתיות? הרווחה? מישהו בכלל לוקח בחשבון שיקולים כאלו? אם אתה מעלה נושאים כאלו לדיון, אתה מייד מקוטלג 'ימני', 'שמאלני' ושלל קטלוגים שונים. אגב, כאשר מבקשים ממני להגדיר את עצמי מבחינה פוליטית התשובה שלי תמיד היא אחת: 'אני ציוני', זה הכול". היעדר אכיפה, היעדר נורמות וינקלר טוען שישראל של היום היא מדינה רב־שבטית. "החברה הישראלית שהחלה דרכה כחברה בעלת שוֹנות גדולה בין ותיקים ועולים, אשכנזים וספרדים, יהודים וערבים – הצליחה להתכנס בתוך דור אחד בלבד, , למבנה 20־ של המאה ה 70־ במחצית שנות ה כלכלי־חברתי אחיד יחסית עם פערים כלכליים מהנמוכים ביותר בקרב כלל המדינות המתועשות ישראל הייתה דוגמה לכלכלה קפיטליסטית עם בעולם. פערים כלכליים נמוכים יחסית". אולם, החל ממחצית של המאה הקודמת החברה הישראלית שוב 80־ שנות ה התפצלה ל'שבטים', הפעם לא בהתאם לדת (יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים), אלא בהלימה למידת הדתיות (חרדים, דתיים־לאומיים, מסורתיים וחילוניים). באמצעות שלושת המרכיבים הדמוגפריים הבסיסיים: פריון הילודה, הגירה לתוך המדינה ומחוץ לה ותפרוסת האוכלוסייה לצד מדיניות התעסוקה והרווחה, אני מנסה בספר לשפוך אור על הגורמים המרכזיים של הפיכת ישראל ל'מדינת כל שבטיה'. כתבתי את הספר לפני הבחירות האחרונות. נדמה לי שכיום, אחרי הבחירות, כבר לא צריך עוד להסביר את המשמעות של 'מדינת כל שבטיה'. כיום בישראל 'חלומו של האחד הוא אסונו של האחר". איך ההבדל בין השבטים בא לידי ביטוי בנקודת המבט ובניתוח החברתיים־כלכליים־דמוגרפיים? "אתן לך דוגמה. אם מתבוננים באוכלוסייה החרדית, אנו מודדים בקרבם עוני כמו אצל כל שאר האוכלוסייה. זאת גישה לא נכונה לטעמי משתי סיבות: ראשית, כי אין אצלם הרווחה? ומה על הדור הצעיר? הוא זה שיאלץ לשלם את זה. מדוע שיסכים לכך?" אתה שואל את השאלות האלה ממקום ניטרלי? "כן. אני לא בא ממקום פוליטי. אני לא עוסק בסוגיה מהאספקט הביטחוני או המוסרי. אני שואל על המשמעות הכלכלית־דמוגרפית של המשך המצב הקיים של גידול מתמיד באוכלוסייה היהודית בגדה המערבית לצד המשך גידולה של האוכלוסייה הפלסטינית במרחב זה. במילים פשוטות אני שואל: האם מישהו חישב כמה זה עולה? על חשבון מה זה יבוא? אלו סוגיות שיש לדון בהן. אולם אם אף אחד לא יודע כמה זה עולה, אז אין במה לדון. היחס לגדה המערבית עד היום נבחן רק בהיבטים דתיים-אידיאולוגיים או ביטחוניים, אולם יש עוד היבט אחד חשוב – הדמוגרפי – וגם אותו צריך לקחת בחשבון. "אתן לך דוגמה קטנה, לכאורה לא חשובה, למשמעות הכלכלית של נושא אי־ההפרדה: לא מזמן חידשתי את ביטוח הרכב שלי. סוכנת הביטוח אמרה לי שעלות הביטוח קפצה מאוד. שאלתי אותה מדוע. התשובה הייתה: 'האוטו שלך גניב מאוד'. ולאן הרכבים הגנובים הולכים? כולנו יודעים את התשובה. הם חוזרים בדמות חלפים לישראל. ככל שהרכב פופולרי יותר כך, באופן טבעי, הוא גניב יותר. יופי, אמרתי לעצמי, קניתי אוטו במבצע בקורונה, כמו רבים אחרים, ועכשיו אני משלם את ההנחה הגדולה על מחיר הרכב בדמות עלות ביטוח עצומה. כיום הביטוח המקיף, לא החובה, לרכבים פופולריים מהווה חמישה אחוזים ואף יותר מערכם. שווה בנפשך שביטוח דירה היה בשיעור דומה, אז היינו משלמים עשרות אלפי שקלים לשנה. אגב, יש יישובים בקו התפר ובנגב שלא קל כל כך לעשות בהם ביטוח תכולה – שאל כל סוכן ביטוח על כך. מסתבר שגניב זה לא מגניב "כן. וזו רק דוגמא קטנה, אבל מעצבנת. אז שילמתי עוד כמה מאות שקלים על הביטוח המקיף. זאת עלות ישירה של היעדר גדר הפרדה אפקטיבית. אלה נתונים שאף אחד לא מתחשב בהם, אף פעם, אבל בסוף זה כסף שיוצא מהכיס שלנו ומעלה את יוקר המחיה. זה גידול ביוקר המחיה בגלל חוסר החלטה. "איך כל זה קשור לדמוגרפיה? פשוט מאוד. בישראל רבים עדיין סבורים כי "אני חושש מאוד שיהיה איזשהו גבול שבו רמת המיסוי ויוקר המחיה כאן יטו את הכף, כך שרבים מהצעירים המשכילים יבחרו לחיות במדינה אחרת" Franzi / Shutterstock.com : איור