ASCOLA 8_Book _new_lorez

אסכולה 14 08 להילחם בתופעת העובדים הזרים, אפילו מדינות 1993־ ההגירה המובהקות ובראשן ארצות הברית, ב ישראל פתחה לרווחה את שעריה לעובדים הזרים ולבני ישראל, ראוי להדגיש, איננה סובלת . משפחותיהם ממבנה גילים מבוגר כמו מדינות מערב אירופה, שאין להן ברירה אלא לייבא כוח אדם. בישראל עיקר הבעיה היא שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה של גברים חרדים ונשים מוסלמיות. אולם בעוד שבקרב הנשים המוסלמיות שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמצא במגמת עלייה, בקרב הגברים החרדים לא זה המצב . ומה יהיה כאשר מספר משקי הבית החרדים 2015 מאז בעוד דור? מי יישא 400,000־ כיום ל 200,000־ יגדל מ בנטל? וכל זה עוד לפני שדיברנו על שיעור ההתגייסות לכוחות הביטחון ועל תחושת הניצול של אלו שכן מתגייסים ומקבלים בתמורה 'דמי קיום' זעומים". איך השילוב של הנתונים הללו משפיע על שאלות יסוד בהגדרת ישראל העתידית? "הוא משפיע על כל תחום, כולל על התחומים שפעם בחנו במונחים אידיאולוגיים או ביטחוניים בלבד. פעם עשיתי בכיתה מעין ניסוי: הצבתי בפני הסטודנטים את השאלה של כן או לא לסיפוח הגדה המערבית – אולם לא מנקודת מבט פוליטית־צבאית, אלא דווקא מנקודת מבט דמוגרפית־כלכלית. המערכת הפוליטית בישראל מעולם לא בחנה סוגיה זו לעומק. כמה עולה למשלם המיסים הישראלי המצב הנוכחי - מצב ביניים של לא סיפוח מצד אחד אולם גם לא היפרדות מהצד האחר, כאשר הריבון בשטח ממשיך להיות הצבא? צה"ל, בלא שהוא מוכן לכך ולא מכשיר לשם כך את חייליו, הפך בפועל להיות 'השוטר של הגדה המערבית'. זו ממש לא מהותו של הצבא. האם החיילים בשירות החובה או במילואים העוסקים בביטחון שוטף בגדה המערבית הוכשרו לעסוק בתחומי שיטור ואכיפת חוק? ברור שלא. אז מדוע מצפים מהם שידעו להתמודד עם המצב הבעייתי של חיכוך הולך וגובר בין האוכלוסייה היהודית לפלסטינית? האם אנו מצפים ממי שלא הוכשר לעסוק ברפואה לטפל בחולים? ברור שלא, אבל מצה"ל, משום מה, אנו מצפים שישמור על השקט בגדה המערבית בתנאים שהולכים ומחמירים. "האוכלוסייה היהודית כיום בגדה המערבית מונה קרוב 3%־ לחצי מיליון נפש, וקצב הגידול השנתי שלה הוא כ שנה. 25 בשנה, כלומר קצב של הכפלת האוכלוסייה כל ומה אז? גם אם נחליט שאנו מעוניינים שהמצב הנוכחי יימשך, ברור כי תקציב הביטחון, שכבר כיום הוא עצום – מיליארד שקלים ללא הסיוע האמריקני – 60־ יותר מ יצטרך לגדול עוד. על חשבון מה? הבריאות? החינוך? מסביר פרופ' וינקלר בהקדמה לספרו, "אולם אין היא קשורה לתחום הדתי־לאומי, קרי היחס בין יהודים לערבים, אלא לשני תחומים אחרים לחלוטין: ראשית, הגידול המהיר של האוכלוסייה המעיב על כל ניסיון לשפר את רמת החיים של אזרחי המדינה, בייחוד בכל האמור ביוקר המחיה ובאספקת שירותים ציבוריים; האחר, התרחבות הפערים החברתיים־כלכליים בין המגזרים השונים, עד כדי כך שהם זוכים לכינוי 'שבטים'. "ישראל היא עוף מוזר מבחינה דמוגרפית וכלכלית. ראשית, בכל המדינות המתועשות שיעורי הפריון בדור האחרון פוחתים, ורק בישראל שיעור הפריון של האוכלוסייה היהודית נמצא במגמת עלייה, עד כדי כך שבשנים האחרונות הוא כפול משיעור פריון הילודה הרווח במדינות מערב אירופה. הגידול בפריון הילודה ילדים בממוצע לאישה 3.0( בישראל בשנים האחרונות , שיעור 2021־ ) מקורו דווקא במגזר היהודי. ב 2021־ ב 3.13 הפריון הכולל של הנשים היהודיות בישראל היה בקרב המוסלמיות (כולל האוכלוסייה 3.01־ בהשוואה ל בקרב 1.77 בקרב הדרוזיות ורק 2.0 ,) הבדואית בנגב הנוצריות. הגידול בחלקן של הנשים החרדיות בכלל הנשים בגיל הפריון הוא הגורם המרכזי לגידול בפריון הילודה של הנשים היהודיות בישראל. ביישובים ילדים 7 החרדיים המובהקים שיעור הפריון הוא סביב לאישה. ברור שלאורך זמן אין שום היתכנות כלכלית נפשות ויותר ללא סיוע מסיבי של 9 למשפחות עם המדינה. סיוע מסיבי של המדינה, בין אם ישיר בדמות קצבאות והנחות על תשלומים (ארנונה למשל), או עקיף בדמות סבסוד שירותי יסוד, חינוך ובריאות בראש ובראשונה, יבוא על חשבון שירותים אחרים או יכפה העלאת מיסים. "שנית, בשום מדינה מתועשת בעולם אין כיום שוֹנוּת חברתית־כלכלית־דמוגרפית־פוליטית גדולה כל כך כמו בישראל. חמש מערכות הבחירות, באפריל ושוב 2021 ושוב במרץ 2020 , במרץ 2019 ובספטמבר , ממחישות עד כמה החברה הישראלית 2022 בנובמבר מפולגת. כאשר בוחנים את החברה הישראלית אין אלא להסיק שאין מדובר עוד בחברה אחת, אלא בכמה מגזרים שהמכנה המשותף היחיד שלהם הוא החיים באותה טריטוריה. שלישית, בעוד שבשני העשורים האחרונים כל המדינות המתועשות בעולם מנסות און וינקלר מאחורי המספרים דמוגרפיה פוליטית בישראל למדאעיון ון םשלהאוניברסיטההפתוחה www.openu.a 9141 ISBN 978-965-06-1 Untitled http://our.openu.ac.il/pls/ora ת המרכיב הדמוגרפי, מנסה ספר זה לשפוך הגורמים המרכזיים להפיכתה של ישראל תכלאזרחיה" ל"מדינתכלשבטיה". הישראלית שהחלה דרכה כחברה בעלת דולה – ותיקים ועולים, אשכנזים וספרדים, וערבים – הצליחה להתכנס בתוך דור אחד , למבנה 20־ של המאה ה 70־ מחצית שנות ה עם פערים כלכליים מהנמוכים ביותר בקרב ר מכן, החלההחברההישראליתשובלהתפצל ם לדת (יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים), הדתיות (חרדים, דתיים־לאומיים, מסורתיים, ר ככל שחולף הזמן גם בהיעדר הגירה גדולה החברה? האםהשוֺנוּתהעצומהבדפוסי פריון בחברההישראליתהיאהגורםאו התוצאהשל מאחורי חרות עוסק פרופ' און וינקלר בספרו דמוגרפיהפוליטיתבישראל מאחורי המספרים און וינקלר למדאעיון פרופ' און וינקלר מדברעלספרו פרופ' און וינקלר חברסגל בחוג ללימודי המזרחהתיכון והאסלאם .1994 באוניברסיטתחיפהמאז תחומי מחקריו העיקריים הםההיסטוריההדמוגרפית והכלכליתשל המזרחהתיכון המודרני. בין פרסומיו: ArabPoliticalDemography שיצאבשלושמהדורות SussexAcademicPress( ); אסופת 2005,2009,2017 הגלהשלישי: המאמרים מחאהומהפכהבמזרח בעריכהמשותפתעם התיכון ;)2017 פרופ' אלי פודה(כרמל בין יציבות אסופתהמאמרים למהפכה: עשורלאביב בעריכהמשותפתעם הערבי .)2021 פרופ' אלי פודה(כרמל