ASCOLA 8_Book _new_lorez

אסכולה 13 08 ולא על ייצור, כמו במשקי הנפט במפרץ). הציונות לבדה כנראה כבר לא תספיק. אני חושש מאוד שיהיה איזשהו גבול שבו רמת המיסוי ויוקר המחיה כאן יטו את הכף, כך שרבים מהצעירים המשכילים יבחרו לחיות במדינה אחרת. ישראל חייבת לנצח במאבק הזה בכלים של כדאיות כלכלית, חברתית ותרבותית. חלקם, אגב, אפילו לא יצטרכו להחליף מקום עבודה. הם ימשיכו לעבוד באחת מהחברות הבין־לאומיות הפועלות כאן, רק שיעבדו בסניף אחר של החברה במדינה זולה ונעימה יותר או באמצעות עבודה מרחוק. כבר ראינו בסגרי הקורונה שבלא מעט תחומים תפוקת העבודה כאשר עובדים מרחוק, מהבית, לא רק שאינה נפגעת אלא אף עולה כיוון שהיא חוסכת את הזמן הרב של ההגעה אל מקום העבודה והחזרה ממנו. מרכיב מרכזי, אולי המרכזי ביותר, של הנס הכלכלי הישראלי הוא שתמיד היינו בצד 'המרוויח' בכל האמור בכוח עבודה. הפיתוח הכלכלי המואץ של היישוב היהודי בארץ עוד קודם להקמת המדינה, ובוודאי שלאחר מכן, התבסס על הגירת הון אנושי בכמות גדולה ובאיכות גבוהה. האם יש מישהו כיום שסבור כי 90־ הפיתוח הכלכלי המואץ שהחל בראשית שנות ה של המאה הקודמת היה יכול להתרחש בלא העלייה מברית המועצות לשעבר? בעיני זה יהיה אסון גדול אם ישראל תעבור מהצד המרוויח לצד המפסיד שמאבד מוחות למדינות אחרות. כשאני מסתכל על 25 הרכב ההוצאה של זוג ממעמד הביניים שמרויח אלף שקלים נטו ביחד – כשני שליש מהעלות הסופית של מרכיבי ההוצאה העיקריים שלהם (דיור, תחבורה, מיסים מוניציפאליים, גני ילדים, מזון וכו') הם מיסים, ישירים ועקיפים. עם כאלה נתונים, אני חושש שרבים מהצעירים המשכילים יבחרו להגר מכאן". מאחורי נקודת המוצא המתודולוגית של ספרו, , היא המספרים: דמוגרפיה פוליטית בישראל שבישראל אכן קיימת "פצצה דמוגרפית מתקתקת", רק בישראל שיעור הפריון באוכלוסייה עולה. נתיבי איילון. Itsik Marom / : צילום Alamy Stock Photo