ASCOLA_7_Jun-2022

אסכולה 9 07 נמנע, כי כל גרמניה נהגה כך. לדוגמה, בעלון ציוני מצאתי שיש המלצה לעלות לארץ ישראל וללמוד עברית, מתוך גישה של 'עם אחד, ארץ אחת ושפה אחת', שזה מזכיר את Ein Volk, ein FÜhrer, ein : הביטוי הנאצי הטעון כל כך .Reich "בעברית אני מבחין בין המושגים 'מקום' ו'מרחב'. לא מדובר באותו ביטוי, וכשכתבתי את הספר התלבטתי באשר להגדרות שלהם. בתי כנסת ובתי קברות הם בעיניי 'מקומות יהודיים', כי הם קונקרטיים, בעוד שמרחב הוא מושג מופשט ואנליטי, שמתבסס גם על תחושה ותפיסה. הבחנה מעניינת נוספת שגיליתי היא בין מקום 'סתמי', ), לבין מקום בעל non-place( ' יש הקוראים לו 'אי־מקום , אז אני 6 ערך אנתרופולוגי. אם אני נוסע עכשיו על כביש לא מתייחס אליו כאל 'מקום' בעל ערך אנתרופולוגי, כי אין לו שום ייחוד עבורי. אותו דבר לגבי שדות תעופה, תחנות רכבת וקניונים – הם פונקציונליים. כוחם וחולשתם טמונים בגנריות שלהם, בכך שבדרך כלל אחד דומה לשני, והם משמשים לתפקיד מסוים. לעומת זאת, יש מקומות עם משמעות עמוקה, כמו 'העיר העתיקה' או שכונת ילדות, מקומות שמחוברים לזיכרון מסוים. המתח הזה מעניין מאוד בעיניי, בהקשר של ניתוח המרחב היהודי בתקופה הנאצית. "אנו נוסעים לאוסטרליה", Kinderblatt, 21.10.1937 Beilage CV Zeitung בעולמם של היהודים המרחב הגרמני הלא־יהודי נעלם, והם נדרשים לשחק על המגרש היהודי בלבד. גם זה נעלם, ומגרש המשחקים הפך 1938 "ואז בשנת להיות כזה של הגירה, עם יעדי הגירה ברחבי העולם. אתה יוצא מברלין ומסיים בסידני אוסטרליה, למשל. זה שינוי עצום בהסתכלות המרחבית בעולמם של הילדים שהתרחש בתוך ארבע שנים בלבד – ממרחב פתוח בגרמניה, דרך מרחב יהודי בגרמניה, ועד למרחב של בריחה לארצות אחרות." ואז כשהיהודים מתבוננים במרחב ובזמן שלהם שמצטמצמים משמעותית בתוך זמן קצר כל כך – האם לא נכון לומר שחלקם אמרו לעצמם אמת וברחו, וחלקם שיקרו לעצמם שהכול יהיה בסדר ונשארו? "לא, כי המצב הרבה יותר מורכב. קודם כול צריך להבהיר שיותר ממחצית מהיהודים בגרמניה אכן עזבו, לכל מיני מקומות בעולם, ובדרך כלל חייהם של אלה מתוכם, למשל, היגרו לשנגחאי 20,000 . שעזבו ניצלו שבסין שהייתה נתונה אז תחת כיבוש יפני. אלו שהיגרו אכן הפנימו את חומרת המצב, אבל נשאלת השאלה אם הייתה להם יכולת להיקלט במקום אחר, מבחינת הגיל למשל. מה עושה מי שהוריו מבוגרים, והוא לא רוצה לעזוב אותם? לגבי עלייה לארץ ישראל – ראוי לזכור היא הפכה להיות אטרקטיבית פחות, 1936 שמשנת בגלל ההגבלות של המנדט הבריטי. כך שסביב השאלה 'לעזוב או לא לעזוב?' ריחפו לא מעט סוגיות באוויר שהיקשו על ההחלטה. "ובנוסף יש נטייה טבעית 'לחכות שהסערה תחלוף'. כאשר אתה לוקח אותה בחשבון, דווקא עולה שאלה הפוכה: איך קרה שבגרמניה כל כך הרבה יהודים הצליחו לעזוב? הרי בפולין המצב היה נורא עוד לפני שהנאצים הגיעו, ורוב היהודים לא הצליחו לצאת משם. חלק מהעניין הוא שהעולם היה מוכן לקבל את היהודים מגרמניה יותר מאשר את היהודים מפולין". אתה מדבר בספר על 'מרחב' שהיא מילה מאד טעונה בז'רגון הנאצי. "בהחלט, וזה מכוון. גם השפה התרבותית של היהודים משרשרת באותן שנים את השפה הנאצית. זה בלתי

RkJQdWJsaXNoZXIy ODc3OTcw