ASCOLA_7_Jun-2022

אסכולה 44 07 מענין זה לספרו. הספרים של שניהם חשובים מאוד. בשנות השמונים של המאה העשרים כתבו חוקרים חשובים, כמו מיכאל אביטבול, יוסף טובי, שלום בר אשר ואחרים, על ההיסטוריה של היהודים בארצות האסלאם. התפתחות הכתיבה ההיסטורית הכוללת על יהודי צפון אפריקה משקפת את התהליכים שהתרחשו בתחום של מורשת יהדות ספרד והמזרח ואת הגרסאות השונות של הקורס באוניברסיטה הפתוחה. במרוצת העשורים האחרונים הלכו והתרבו המחקרים הממוקדים בהיבטים מגוונים: במוסיקה, במחול, בשירה ופיוט, בערבית- היהודית, בחינוך, בעיתונות, בלימוד עברית, בדיון מעמיק בקהילה זו או אחרת ועוד. אלה וגם אלה שוזרים מארג של אירועים, דמויות, חיי תרבות מפותחים והיסטוריה עשירה ומרתקת. ככל שכתיבת ההיסטוריה מעמיקה, כך נחשפים רבדיה, וגובר הרצון להעמיק ולחשוף את נבכיה ולהבינם עוד. בעוד ההיסטוריה של יהודי צפון אפריקה הסתיימה, הרי שהמחקר על יהודי צפון אפריקה נמצא בעיצומו ובטוחני שבעוד עשור אחד או שניים יתבהר העושר של קהילות אלה. צמא למידע שקשה להרוותו במשך שנים הייתי מרכז ההוראה של הקורס "יהודי ). החוויה 10311( "20־ וה 19־ צפון אפריקה במאות ה הגדולה ביותר הייתה המפגש עם הסטודנטים, חלקם הגדול מורים. הצמא ללמוד את הנושא היה גדול. החומר מעולם לא הספיק להרוות את הצמא הזה. מאות עבודות סמינריוניות נכתבו על הנושא. תהליכים אלה דרבנו אותי לנסות לכתוב על תולדות היהודים בצפון אפריקה בעת החדשה, תוך ידיעה שזו תהיה נקודת ציון נוספת בתהליכי הכתיבה הכללית על יהודי צפון אפריקה. ידעתי שלא ניתן לכתוב על כל ההיבטים של הנושא ולפתח כל אחד מהם לעומק. המטרה הייתה להציע לסטודנטים מצע היסטורי אמין ומדויק ככל האפשר על תהליכי היסוד, לאפשר לסטודנטים למצות את סקרנותם, ולאלה שיהיו מעוניינים - להציע גם קורסים מתקדמים בנושא. הדילמה מה לכלול בקורס כזה היא מורכבת, ואינה פשוטה כלל. דיונים בוועדות המשנה של האוניברסיטה הביאו למיצוי הנושא, והתקבלה החלטה על התכנים שיכללו בקורס זה. ההיסטוריה היהודית בצפון אפריקה היא היסטוריה שהסתיימה. כאלפיים שנים ויותר של קיום, של יצירה תרבותית מפותחת, של מורכבות יחסים עם הסביבה, של תרומה לכלכלת המדינות הגיעו לסיומם. כתיבת ההיסטוריה של תולדות היהודים באזור הזה לא הסתיימה - היא בעיצומה. ככל שהמחקר על תהליכי היסוד התפתח, כך הונחה תשתית טובה למחקרים מעמיקים בסוגיות שונות. היהודים הצליחו להסתגל לחילופי השלטון ולהשתנות של החברה. הם התמזגו בחברה הברברית ושאבו ממנה יסודות קיום חדשים, כמו גם הציבו לה אתגרים. במאה השביעית דחקו השלטון והחברה הערביים את היהודים ואת הברברים והציבה יסודות קיום חדשים, כמו שפה, דת ותרבות. הסתגלנות שלהם והסתגלותם לשינויים ביטאו את רצון הקיום שלהם. הקהילות היהודיות קלטו יהודים מגורשים מספרד ומהגרים יהודים מאיטליה. בכל התקופות האלה לא פסקה היצירה התרבותית העשירה שלהם. התקופה הקולוניאלית, שהחלה עם , הביאה בשורה 1830 כיבושה של אלג'יריה בשנת חדשה, תקווה לעתיד טוב יותר, לקיום שוויוני יותר ולאפשרויות חברתיות, כלכליות ופוליטיות חדשות. היהודים התנתקו אט אט מהחברות הברברית והערבית, שאיתם חיו במאות השנים האחרונות, וחברו לתרבות שונה, לתפיסה פוליטית אחרת. התקופה הקולוניאלית אכן הביאה לשינויים משמעותיים בחיי היהודים, "משמעותיים" עד כדי כך שהיהודים לא מצאו עוד את "היהודים הצליחו להסתגל לחילופי השלטון ולהשתנות של החברה. הם התמזגו בחברה הברברית ושאבו ממנה יסודות קיום חדשים". By William Wyld : צילום https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=29210693