ASCOLA_7_Jun-2022

אסכולה 36 07 פרופ' עדיה מנדלסון־מעוז פתוח, סגור, פתוח "יוצרים אשר פעם תוארו במרכזה של צומת דרכים בספרות העברית יכולים להיראות לנו היום חשובים פחות. יוצרות שלא דובר בהן מתגלות כמקור השפעה והשראה מרכזי עבור כותבות וכותבים צעירים, וכך הופכות בִּן רגע לעמודי תווך באבולוציה של הספרות העברית. ההיסטוריוגרפיה משתנה ומתעצבת על ספרי פרופ' עדיה מנדלסון־מעוז מול עינינו ללא הרף". הלימוד החדשים בתחום הספרות העברית. ז מרכז או מן לא רב אחרי שיצא לאור הספר שוליים: שיח זהויות בספרות הישראלית התחלתי לקבל תגובות מהיוצרים שעסקתי ביצירתם בספר. מאחר שהספר (וגם הקורס שנלמד) עוסק ביחסים בין המרכז הספרותי לפריפריה הספרותית, ומנסה לתאר מצב חברתי־תרבותי וספרותי עכשווי, מרבית היוצרות והיוצרים שיצירותיהם נדונות בו נמצאים בשיא פעילותם. כשלמדתי ספרות בלימודי התואר הראשון, היו מרצים שטענו שכדי לכתוב על יוצר מסוים יש לחכות למותו. רק אז אפשר, כך הם טענו, להבין את מקומו של היוצר בספרות העברית, ולכתוב מחקרים רציניים על אודותיו. אני תמיד נמשכתי אל העכשווי, ולא נרתעתי במחקריי מלכתוב על יוצרות ועל יוצרים פעילים, גם אם אי אפשר לסכם בצורה חד־משמעית (ואולי אף פעם לא נכון לסכם) את "מקומם בספרות העברית". בוחן את הספרות הישראלית מרכז או שוליים הספר כאן ועכשיו, דרך היחסים בין המרכז לשוליים, באמצעות דיון ביצירותיהן של ארבע קבוצות ספרותיות: פלסטינים אזרחי ישראל, מזרחים, יוצאי ברית המועצות לשעבר ויוצאי אתיופיה. בספר אני שואלת שאלות על הקנון הספרותי, דנה במושגים של רב־תרבותיות, עוסקת בנושאים של שפה ותרגום, ובשאלות של גלות ומולדת, של זהות ואותנטיות. אלה הן שאלות בוערות במרחב הספרותי של ימינו. המבנה הפדגוגי של הספר, אשר מציע מידע ביוגרפי על היוצרים ומצרף שאלות לעיון ולמחשבה במהלך הפרקים, הופך את הקוראות והקוראים לשותפים פעילים בקריאה ובהבנה של התמונה הספרותית. בכך הספר לא רק מציג את היצירות, אלא גם מעניק אוצר מילים ופרספקטיבה קצת יותר רחבה למי שרוצה להבין מה מתחולל מעל דפי מוספי הספרות וכתבי העת השונים בארץ. כתיבה על ספרות עברית עכשווית היא משימה שיש בה מרכיב של כוח, של הכלה והדרה. כאשר חוקר ספרות כותב ספר הוא יוצר נרטיב – סיפור מסוים, המפרש את הדברים ונותן להם משמעות, עוסק ביצירות וביוצרים מסוימים, ואינו עוסק ביצירות ב צ י ר ט ו ב 01