ASCOLA_7_Jun-2022

אסכולה 32 07 לנו מאוד באו"פ, ולכן חשוב שכתב העת מקוון. דבר נוסף שמאפיין את שניהם הוא עניין הרב־תחומיות. אנחנו באו"פ חושבים תמיד כיצד לשלב בין תחומים שונים, למשל: בין היבטים שונים של הוראה ומחקר. לכן הגיוני שכתב העת הזה ימצא את הבית שלו אצלנו. קשה לי לראות אוניברסיטה אחרת שתסכים לקבל משהו כה חדשני ויצירתי". דווקא בעולם רב־תרבותי יש תחומים שבהם חזרה לשפת המקור מהווה יתרון, האין זאת? לומסקי־פדר: "נכון, אך לא באקדמיה. יש תהליך של 'מדע גדול בארץ קטנה', כפי שכינה זאת פרופ' יוסף בן־דוד, שכתב על הסכנות של אקדמיה שרוצה לעבוד על מצוינות ומשחקת בשוק קטן. לכן, באוניברסיטאות חרדים למדידה הבלתי פוסקת של איכותן בהתאם למספר הפרסומים בכתבי עת מובילים בעולם. כלומר, אם האוניברסיטה רוצה יוקרה, תורמים, תקציבים ומיקום גבוה במדדים בין־לאומיים המדרגים את האוניברסיטאות המובילות בעולם, אז היא חייבת פרסומים באנגלית, כי פרסומים בעברית לא נספרים. המשחק הניאו־ליברלי משתלט על השוק האקדמי, והאוניברסיטאות זונחות את העברית. הזנחת העברית בולטת מאוד בתחום הפרסומים, אבל לא רק בו. למשל, יש מחלקות באוניברסיטה העברית שבהן כל ההתנהלות היא באנגלית, כולל סמינרים מחלקתיים. כל זאת בגלל תהליך הגלובליזציה של העולם האקדמי הנע לעבר שימוש בשפה מובילה עולמית המוחקת את הייחודיות של השפה המקומית. "אם בעבר האקדמיה הגרמנית והאקדמיה הצרפתית כתבו רק בשפת המקום, והיה קשה למצוא אצלן חומרים באנגלית, הרי שכעת גם שם אנחנו רואים תהליך של תנועה לעבר האנגלית כשפה האקדמית הדומיננטית, וזאת כחלק ממגמות האיחוד האירופי. אבל בעוד שגרמניה וצרפת, עם השוק האדיר שלהן, יכולות לשמור על סוג של מתח בין המקומי לבין־הלאומי, אקדמיות קטנות כמו בישראל או בהולנד או במדינות הסקנדינביות מתקשות בכך מאוד, ובהן האנגלית משתלטת על השפה המקומית". יש מרכיבים במחקר שחשוב לשמר בשפה המקורית? הרמן: "בוודאי. כשאנו מדברים על מדעי הטבע, מעברי השפה חמורים פחות, כי מדובר על חומרים כלל־עולמיים יחסית שאינם תלויים בהכרח בתרבות המקומית. גם בפסיכולוגיה או בכלכלה מסתמכים על מודלים תיאורטיים וכלל־עולמיים, אבל ברבים מתחומי החברה והרוח השפה היא מרכיב מרכזי של התזה. העבודות בתחומים אלה מאורגנות בתוך ההקשר המקומי והשפה המקומית, ואני סבורה שיש מקרים שבהם הכתיבה באנגלית פוגעת במחקר עצמו ובתובנות שנובעות ממנו". זאת בעצם סוג של אמירה ציונית. מעין "חִזרו הביתה"? הרמן: "כן, יש פה מרכיב של הכרזה 'ציונית'. אומנם לא במובן הפוליטי, אבל במובן של התמיכה בשפה העברית. תמיכה בשפה העברית. פרופ' תמר הרמן