ASCOLA_7_Jun-2022

אסכולה 21 07 "אני בהחלט רואה בכך את אחד ההישגים העיקריים שלי כיו"ר, וזאת מתנת פרידה ראויה עם סיום תפקידי. המאבק היה לשכנע שהאו"פ ראויה לדוקטורט ותעמוד בכך. בשלב מסוים שמתי לב שהדרישות של המל"ג, או יותר נכון של הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג), מעבר לעניין המקצועי, במישור התקציבי, דהיינו שהות"ת לא יצטרכו לתמוך כספית בתוכנית הדוקטורט. "בכל שנות כהונתי לא היינו אפילו שנה אחת בגירעון תקציבי. הקפדנו על כך שברגע שהסתמן איום גירעוני – מצאנו דרכים לאזן אותו. כתוצאה מכך יכולנו להתחייב בפני הות"ת שאנחנו לא נבקש מהם תקציב מיוחד למימון הדוקטורט, ונעמוד במשימה בעצמנו. וזה שבר את הקרח במובן זה שהות"ת ידעה שלצורך הדוקטורט לא נזדקק להם. הם גם ביקשו התחייבות כזו לדוקטורטים עתידיים. אמרתי להם שהיות ולא אהיה בתפקיד, לא אוכל להתחייב בשם ממשיכיי: עם זאת, לעצמנו אני אומר שאם האו"פ תוסיף להתנהל כפי שהתנהלה עד כה ואם זו תהיה הדרישה, אין סיבה שלא תוכל להתחייב לכך גם בעתיד". איך הקפדת על איזון התקציב? "באמצעות משמעת תקציבית, ובקרה ושליטה של המערכת הכלכלית הניהולית של האו"פ, כדי שלא נחרוג בהוצאות. לזכותנו עומדת גם העובדה שאין לנו מחויבויות פנסיוניות לעובדים, כי הם מבוטחים בקרנות פנסיוניות שהאו"פ מפרישה להן את הכספים באופן שוטף. התקציב שלנו בנוי משבעים אחוז הוצאות של האוניברסיטה הממומנות משכר לימוד, ורק שלושים אחוז מגיע מהות"ת. כשפנינו אל המל"ג לקבל את אישור הדוקטורט הדגשנו נחרצות עד כמה תקציבי המחקר שלנו גדלו משמעותית. הראינו זאת גם לוועדה הבין־לאומית שהגיעה לכאן, כדי לבחון את יכולותינו לספק דוקטורט. הגדלת תקציבי המחקר התאפשרה בדיוק בגלל ההתנהלות התקציבית, שיצרה עודפים תקציביים לאורך השנים. בעולם האקדמיה מתקיים דיון מתמשך על סוגיית הפרישה. המוסדות דוחפים לעיתים לפרישה בגיל משיקולים פיננסיים, בעוד אנשי סגל מרגישים 67 שמנסים להיפטר מהם בעודם במלוא כישוריהם ויכולים להמשיך לתרום. בעידן שבו תוחלת החיים מוקף בנשים מצליחות, בבית ובעבודה. זאב אבלס (משמאל) עם נגידת האו"פ ונשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש, ונשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' מימי איזנשטדט (במרכז) צילום: עודד קרני