ASCOLA_7_Jun-2022

"מה שהיה חסר בסיבוב הזה וחשוב שייושם בפעם הבאה אם נהיה באיזשהו גל נוסף של פיטורים נרחבים זה שתהיה גם אופציה להשאיר את העובד במקום עבודתו ושיקבל השלמת שכר מהמדינה, בעיקר באותם ענפים שיכולים להמשיך ולהחזיק עובדים במשרה חלקית. למשל במסעדות שהיקף התפוסה שלהם יורד במידה משמעותית ולכן צריכים לקצץ במשמרות אבל עדיין רוצות להחזיק את העובדים כדי לחזור מהר לתפוסה מלאה כשהמשבר מסתיים, המדינה תאפשר השלמת הכנסה לעובדים עד לסכום שהמעסיק מצליח לשלם. זה מסלול גמיש יותר שכדאי שיישאר כאופציה על המדף לסיבוב עתידי". יש מרמור רב בקרב עצמאים – הם טוענים שמהם דורשים בחזרה את המענקים באופן מלא, בעוד ששכירים נהנו מתמורה יחסית שלא צריך להשיב למדינה "המדינה רוצה את המענקים בחזרה ממי שלא עמדו בדיעבד בקריטריונים של זכאות. יש טרייד אוף מתבקש: אם אתה קובע קריטריונים לזכאות לסיוע - ואני חושבת שצריכים להיות קריטריונים כאלה, כי אתה רוצה לתת למי שנפגע ולא לכולם – אז אתה חייב בהמשך לבדוק בדיעבד האם עמד בקריטריונים. כמובן, האופציה השניה היא לתת רק בדיעבד, אחרי שהובררה עוצמת הפגיעה ולא על סמך הצהרה מראש של בעל העסק, אבל אז כמובן יהיה קשה יותר להתמודד עם הנזק בזמן אמת. אי אפשר מחד לדרוש פיצוי בזמן אמת ומאידך להתקומם אם בסופו של דבר לא נפגעת או נפגעת פחות ממה שצפית ודורשים ממך להחזיר את המענק. אבל אצל מובטלים לא הייתה התניה של עוצמת הפגיעה. החל"ת היה מלא ואוטומטי "אנשים שקיבלו דמי אבטלה היו מובטלים ובאותה מידה מי שקיבלו את מענקי העצמאים היו אלו שהצהירו על פגיעה בהכנסות. עכשיו, קיימת שאלה עד כמה אפשר לתת אותה רשת ביטחון של אבטלה גם לעצמאים, וזאת סוגיה מורכבת. ההנחה היא ששכיר הופך להיות מובטל כי פוטר - כלומר לא הייתה לו שליטה. לעומתו, עצמאי שהעסק שלו נפגע או קרס נקלע למצב זה כי הענף נפגע, או כי ההתנהלות שלו לא הייתה מיטבית והוא ניהל את העסק באופן לא נכון וכו'. בעיקרון רשת ביטחון ניתנת כאשר הקריסה נובעת ממשהו שאינו תלוי בך ושאינו פונקציה של ההתנהלות שלך. כאשר אדם מנהל עסק הוא לוקח לעיתים סיכונים גדולים יותר כדי להגדיל רווחיות – בידיעה ברורה שגם אפשרות הקריסה מתעצמת. הציפייה לפיה המדינה תשפה אותך אם היו סיכונים מופרזים היא בעייתית. לכן יש פה בעיה אינהרנטית שדורשת מחשבה ופתרונות יצירתיים. איזה ציון היית נותנת לבנקים בהתנהלות במהלך משבר הקורונה? "הרושם שלי הוא שהעובדה שהמשבר הזה הגיע אחרי המשבר הגלובלי הפיננסי, הביאה לכך שהבנקים הגיעו הרבה יותר מוכנים, במובן זה שהיו להם כריות הון. הדרישה הרגולטורית המאפשרת להם לתת אשראי גם כשהתנאים בשוק משתנים, אפשרה להם להגדיל את האשראי בעידוד הפיקוח על הבנקים, ולהשתמש בחלק מכריית ההון לתקופת המשבר, ובאמת המגזר העסקי קיבל אשראי בריביות נמוכות יחסית. אלמלא ההיערכות הזאת היינו צופים בפחות אשראי בריבית גבוהה יותר, ולמרבה השמחה זה לא קרה. "מעבר לזה הבנקים איפשרו לאנשים שלא יכלו לעמוד בתשלומי משכנתה או הלוואות אחרות להפסיק לשלם לתקופה מבלי שהדבר יחשב כנגדם – ואז לחזור לשלם כשחזרו לתעסוקה. כלומר השהיית תשלומי משכנתה מבלי שהשהיה זו תפגע להם בריבית או תנפח להם את החוב. בנק ישראל העמיד את האשראי שניתן לבנקים בריבית אפסית. כל הכלים שננקטו היו משמעותיים כדי לסייע גם למשקי בית וגם לעסקים קטנים ובינוניים לצלוח את התקופה הקשה הזאת כשההכנסות התאדו או הצטמצמו. אז היה תפקיד חשוב וחיובי לבנקים, בעידוד הרגולטור, לסייע לצלוח את המשבר". נדמה שהכל מתייקר – אבל לפעמים רק נדמה תופעה אחת שלא היינו מוכנים אליה היא העלייה המסיבית במחירים שסחפה כמעט את כל המשק. כאילו כולם חיכו להיחלץ מהמשבר כדי להעלות מחירים "אני לא לחלוטין שותפה לגישה הזאת. אמנם נכון שנדמה שהכל מתייקר, אבל חשוב לשים משקל על Shutterstock / Nazarii M : איור אסכולה 16 07