ASCOLA_7_Jun-2022

אסכולה 14 07 "בכלל, תכנון קדימה די חסר לנו פה. אנחנו בפיגור מאד משמעותי בתשתיות ביחס למדינות בעלות אותה רמת תוצר לנפש והמקומות שבהם זה ניכר ביותר הם תחבורה ציבורית להסעת המונים, תשתיות תקשורת מהירה ואנרגיה חלופית. אז יש מה לעשות גם בתשתית הפיזית וגם בתשתית האנושית, כלומר בחינוך. כל הדברים האלה הם השקעות לטווח ארוך. "בכלל אני מאמינה שכאשר מדברים על תכנון לטווח ארוך ממילא התשתיות הפיזיות ותשתיות ההון קשורות זו בזו. תשתיות פיזיות יתמכו בצמיחה ובצמצום פערים, מה שאני קוראת 'צמיחה מכלילה'. תחבורה ציבורית למקומות שאנו קוראים להם 'פריפריה', למרות שבחו"ל הם כלל לא היו נחשבים לפריפריה, יגדילו את שוק העבודה הרלוונטי במקומות אלה. אם תייצר אינטרנט מהיר לכל היישובים בפריפריה אנשים יוכלו לעבוד בהייטק ולגור בכל מקום מבלי להיות תלויים במרכז. אתה יכול בעצם להפוך את כל המדינה לשוק עבודה אחד ולפתוח את האפשרויות הגיאוגרפיות, ובכך להגדיל את פוטנציאל הצמיחה של המשק. נדמה לי שלשם צריך ללכת. אני רואה ניצנים חיוביים לכך בתקציב שאושר השנה ומקווה שהמגמה תימשך. המגמה הזאת גם כלולה בתוכנית להעלאת הפיריון שפירסם בנק ישראל, עבודה שהתחילה בתקופתי ונמשכת". הממשלה חייבת לפקח על השוק את מציירת חזון שבו המדינה מתכוננת מראש לאתגרים החשובים של תושביה. האם אחרי יותר משנתיים של מאבק בקורונה אנחנו רואים שינוי במאזן הכוחות בין המדינה לשוק החופשי? פתאום כולם רוצים את עזרת המדינה, והיא גם היחידה שיכולה באמת לעזור במצבי משבר. "ברור שבתקופה של משבר הוכח שיש לממשלה תפקיד חשוב ביותר. אגב, גם בתקופה שבה אין משבר יש לממשלה תפקיד חשוב ולפעמים היא קצת נסוגה מחלק מהתפקידים שלה, אבל בוודאי שבעת משבר היא מתגייסת מחדש. ראינו גם בישראל וגם בעולם שהממשלות הבינו שיש להן תפקיד מאד חשוב לפרוס רשת של ביטחון בתקופת המגפה, לנהל את הלוגיסטיקה הרפואית, לסייע למערכת הבריאות לבצע את תפקידה, להזרים הלוואות בערבות מדינה כדי שעסקים לא יקרסו ועוד". היית נותנת ציון גבוה למדינה ביכולת לצלוח את האתגר המטורף הזה? "בסך הכל גם בעולם וגם בישראל ממשלות הצליחו להתמודד עם האתגר ופעלו בכל המישורים האלה בצורה שהייתה לרוב אפקטיבית. גם כשמסתכלים על היקף הפעילות וההוצאה ממשלתית הן היו חסרות תקדים. ואני חושבת שחלחלה ההכרה שעדיף לעשות יותר מאשר פחות, כלומר שלעשות פחות מדי יכול לגרום יותר נזק מאשר לעשות יותר מדי, ושעדיף לעשות ולטעות לפעמים, מאשר לשבת בחיבוק ידיים. אני חושבת שהגישה האקטיבית הזאת מנעה פגיעה חמורה אף יותר באזרחים ובפעילות של המשק, וסייעה להתאוששות יותר מהירה מהמשבר הגדול שנבע מהמגפה". אבל כיצד את מסבירה את העובדה שבמשך שנים מספרים לנו שהשוק יכול להסתדר לבד בלי המדינה, ומפמפמים את עקרון כלכלת השוק כמעט כסוג של "דת מודרנית" ואז ברגע שיש משבר פושטים יד לעבר המדינה? אין פה אנומליה? “אני מאמינה מאד בכלכלת שוק, אבל גם בכך שהממשלה צריכה לספק את השירותים הציבוריים הבסיסיים באיכות טובה. וחשבתי כך עוד לפני המשבר, אבל בוודאי שעכשיו עוד יותר. אני חושבת שעל הרקע הזה אפשר להיות מרוצים שהממשלה הצליחה לתפקד בזכות מערכת רפואית ציבורית טובה, שנשארה טובה על אף שהיא הורעבה הרבה מאד שנים. היא תפקדה כי יש לה יסודות חזקים, וכי היא נשענת על קופות חולים שנבנו באופן יציב והצליחו לתפקד בצורה מאד "בתקופה של משבר הוכח שיש לממשלה תפקיד חשוב ולפעמים היא קצת נסוגה מחלק מהתפקידים שלה, בוודאי שבעת משבר היא מתגייסת מחדש". "להקנות כלים לחשיבה ביקורתית". פלוג עם נגידת האו"פ השופטת דורית ביניש, נשיאת האו"פ פרופ' מימי איזנשטדט ויו"ר האו"פ היוצא זאב אבלס צילום: עודד קרני