ASCOLA_7_Jun-2022

אסכולה 12 07 ל מרות שקרנית פלוג היא כלכלנית, ומוכרת בארץ ובעולם בעיקר בזכות תפקידה הבכיר כנגידת בנק ישראל הראשונה, תפקיד , היא מקפידה לא 2018-2014 שמילאה בין השנים להתבונן באתגרים הניצבים בפני החברה והמשק הישראלי רק דרך החור שבגרוש. הראייה החברתית, הכוללת דרישה לפיקוח ממשלתי על שירותים חיוניים, הסתכלות לטווח ארוך על צרכי החברה וגם חמלה כלפי מי שגורלם שפר עליהם פחות – תכונות פופולריות מאד בציבוריות האירופאית וקצת פחות בארץ – עזרו לה להתבלט אבל גם גרמו לעימותים מקצועיים עם חלק מהפוליטיקאים שכיהנה לצידם, בהם שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו. פלוג דרשה השקעה גדולה בתשתיות, בחינוך ובבריאות, התנגדה לכוונת שר האוצר להקל את נטל המיסים למי שקל, וסברה שהתוכנית של 20,000־ שמשתכר יותר מ מיליארד שקלים לאזרחי ישראל בזמן 6 נתניהו לחלק הקורונה באופן שווה היא "לא צודקת ולא יעילה". לא את כל מטרותיה השיגה, אבל תקופתה בבנק ישראל התאפיינה ביציבות מוניטרית. לרגל קבלת תואר דוקטור אסכולה בריאיון איתה ל כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה בדצמבר האחרון, היא נמנעת מביקורת אישית על נושאי מדיניות, אך מקפידה להבהיר כבר בתחילת הריאיון כי לישראל, על אף מצבה הכלכלי המעודד, יש "הרבה עבודה לעשות בכל מה שקשור לתשתית ההון האנושי". כלכלנית שמדברת קודם כל על הצורך בחינוך למען חיזוק הדורות הבאים זו בהחלט גישה מרעננת. את פסימית? "אני חושבת שיש לנו הרבה מאד מה לעשות כדי לשפר את המצב. מהרחבת החינוך לגיל הרך, דרך כל מערכות החינוך שבהן צריך להשקיע יותר באוכלוסיות המוחלשות. ולא מדובר רק בהגדלת המשאבים – יש הגיע הזמן לקדם את תשתית ההון האנושי תכנון לטווח ארוך, מעורבות של המדינה בחיי אזרחיה, השקעה בתשתיות לאומיות, חינוך ללמידה במקום לשינון ופיקוח הדוק על שירותים חברתיים מאמינה שכדי להתגבר קרנית פלוג מופרטים – נגידת בנק ישראל לשעבר על הפערים בין ישראל למדינות מפותחות אחרות צריך להתחיל לחשוב רחוק. לרגל קבלת תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה היא ישבה איתנו לריאיון על כלכלה, חברה, והקשר ביניהם