ASCOLA_7_Jun-2022

אסכולה 10 07 חוקרי שואה בדרך כלל מסתכלים פחות על הפן הסוציולוגי או התרבותי, לא כן? "יש מגוון של גישות במחקר בן־זמננו, וההיסטוריה התרבותית שהנחתה אותי הולכת ותופסת מקום חשוב. מעבר לכך, אני לא מגדיר את עצמי כחוקר שואה מובהק, לא השתמשתי הרבה במונח הזה. אני חוקר את היהודים בגרמניה בתקופה הנאצית. הם עצמם לא ידעו שהם חיים בתקופת השואה, הם לא שאלו את עצמם 'איך נעבור את השואה?', כי המושג 'שואה' נכנס לז'רגון ההיסטורי רק בדיעבד. היהודים האלה חיו את חייהם בתקופה מסוימת, ומבחינתי כהיסטוריון מדובר בתקופה ככל תקופה. בעיניי זה לא נכון להפוך את התקופה הזאת למיוחדת או למקודשת. "עכשיו, אני היסטוריון ששואל שאלות, ואני יכול להיעזר בתובנות ובמושגים מהתחומים אנתרופולוגיה או סוציולוגיה. אבל אני לא אנתרופולוג, כי אני מחויב קודם כל למקורות שלי. היסטוריון הוא גם מהנדס וגם אדריכל. מהנדס חייב קודם כל פלדה וברזל, הכול מתחיל מהיסודות, מהמקורות ומספרות המחקר, ואז הוא הופך לאדריכל ששואל שאלות ומתכנן. המקורות שחקרתי – יומנים ותכתובות פרטיות, וכן עיתונות מרחקים בעולם בקילומטרים. Philo Atlas, Handbuch für die Jüdische Auswanderung, Berlin 1938 יהודית מהתקופה – הם הבסיס למחקר שלי, שעליו אני מלביש, באופן מותאם למקורות, שאלות שהבאתי מאנתרופולוגיה ומסוציולוגיה, ונעזר בהן כדי לדון במקורות שלי". היסטוריה מקצועית אחרי עידן בית אבא אולי בגלל הנטייה להיסטוריה תרבותית, שפחות מוכרת בקרב הדור הוותיק של חוקרי השואה בארץ, עורר ספרו של מירון ויכוח מסוים בקרב הקולגות. ההיסטוריון כי מחקרו של הארץ והעיתונאי תום שגב טען בעיתון מירון מתעלם משאלה יסודית: "איך קרה שיהודים כה רבים לא עזבו את הרייך השלישי כל עוד יכלו לעשות זאת. למרבה התדהמה, היו שנסעו מדי פעם לחו"ל, גם לארץ ישראל, לביקורי קרובים, לעסקים או לחופשות — וחזרו לגרמניה. אלפים העדיפו להתאבד במקום להגר. מירון מזכיר את השתלבותם העמוקה של מרבית היהודים בתרבות העירונית : הם הזדהו כגרמנים 18־ בגרמניה החל במאה ה פטריוטים והיו שותפים לאורח החיים וערכי היסוד הגרמניים; לא קל היה להם להיפרד מארצם האהובה. בתוך כך, יש עניין לדעת אם היה משהו שייחד את היהודים שבחרו להישאר - למשל, גילם, מצבם הכלכלי, מוצאם, יחסם לדת וכדומה. גם יש עניין לדעת באיזו מידה היו יהודי גרמניה שותפים לערכי הפטריוטיזם, שהולידו בין השאר את הנאציזם, וכמובן - באיזו מידה השפיעו נטיותיהם הפוליטיות, לרבות הציונות, על שיקוליהם אם להישאר או להגר? מירון אינו כותב על . כך, כמו היה זה מובן מאליו שלא עזבו" מירון השיב לו במאמר תגובה באותו העיתון: "אחד הדברים שאני מרבה לומר לסטודנטים הוא שלא קיימת תקופה היסטורית שנחקרה עד תומה. כך ניגשתי לעסוק בספרי ב'דרמה האנושית והיהודית האדירה' – כפי שמתאר זאת שגב בצדק – שעברה על היהודים בגרמניה הנאצית. חיפשתי שאלה חדשה כדי לבחון דרכה את הדרמה הזו ומצאתי שההתחקות אחר הדרכים בהן חוו היהודים את המרחב והזמן במציאות כה משתנה מזמנת דיון מרתק. נזקקתי לצורך כך לתובנות מתחומים כמו אנתרופולוגיה תרבותית, גאוגרפיה אנושית וסוציולוגיה