Ascola10web

10  אסכולה   54  היום שאחרי: םיפוטחה "בני/ בני שלי/ גדלת/ ואתה תמיר ויפה/ ענו וצנוע/ שקט ובוטח/ אתה!/ כל שאני רציתי להיות./ ואני לא ישן בלילות/ מזיל דמעה מגעגוע/ וכולי תקווה/ כי במהרה תפשוט מדיך/ אל נחלתי נחלתך/ תחזור." מתוך "בן" שכתב חיים אברהם ז"ל לבנו החטוף בני ס מ"ר בני אברהם ז"ל נחטף בצהרי יום שבת במהלך סיור מבצעי שגרתי בפיקודו לאורך הר דב, בפאתי כפר שבעא. התאריך, המצמרר, היה . לצידו של בני היו גם הגשש 2000 שבעה באוקטובר, שנת עומר סוואעד ומפעיל המאג עדי אביטן. כשהגיע הסיור , המתין להם מארב של טרוריסטים 590 . לנקודת דיווח ק.ד מארגון חיזבאללה. המחבלים הצליחו להפעיל מטען כלימגור על רכב הסופ"שית שבו נסעו בני, עומר ועדי. חיילי הסיור נפצעו קשה ונחטפו פצועים על ידי אנשי החיזבאללה לתוך לבנון. לימים נקבע מותם ביום החטיפה, אולם במשך זמן ממושך מאוד לא ידעו בני המשפחה מה מצבם. המאבק הגלובלי שבו השתתפו נציגי שלוש המשפחות, ביחד עם משפחתו של החטוף אלחנן טננבוים, הלך והתעצם, והביא בסופו של יום, אחרי שלוש ושנים וחצי מורטות עצבים להשבת שלוש גופות החיילים במסגרת עיסקה ביחד עם שחררו של האזרח אלחנן טננבוים, שנחטף כמה ימים אחריהם. אפרת אברהם־ליבנה, דוברת האוניברסיטה הפתוחה, נושאת את זכרון האירועים הקשים הללו מדי יום, מרצה בהתנדבות כדי לחנך דורות של בני נוער, לוחמים ואזרחים על החשיבות בגיבוש אסטרטגיה לטיפול במשברי חטופים, ונושאת בליבה את כאב אובדנו של אחיה בני ושל אביה שנים אחר כך 14 חיים, שהצער הכריע אותו והוא נפטר ממחלת הסרטן. “היינו ארבע משפחות (אברהם, אביטן, סואעד וטננבוים) והקשר שלנו היה עם יחידת שו"ן — מתאם השבויים והנעדרים, שמטעמו הצמידו לכל משפחה קצין מילואים שליווה אותנו", מספרת אפרת. “זה מאוד שונה מהיום, כי כל ההתנהלות היתה מול הקצין הזה ששימש איש קשר, וכך נחסך מהמשפחות כיתות הרגליים בין אנשי קשר שונים והניסיון להבין איזה מסר ומגיע מאיזה כיוון. איש הקשר שלנו הביא לבית של ההורים שלי פקס ענק וכל הישיבות והתיאומים נעשו בדרך זו. כמובן, הסיטואציה היתה פחות מורכבת: היינו רק שלוש משפחות, לא עשרות אזרחים וחיילים ואפילו אזרחים זרים כמו שיש עכשיו. המורכבות של אירועי החטיפה היום בלתי נסבלת". גם הזירה התקשורתית היתה שונה. הרבה פחות מבוזרת. נכון, ובעיקר לא היו רשתות חברתיות, שתורמות לפילוג ומאפשרות שיח מכפיש. המשפחות שלנו היו בקונצנזוס אימהות מתגעגעות לחבק מעולם לא נאלצה ישראל להתמודד עם סיטואציה של עשרות חטופים המוחזקים בידי האויב כולל , דוברת האוניברסיטה הפתוחה, אשר אחיה בני ז"ל אפרת אברהם־ליבנה ילדים, נשים ומבוגרים. שנים לפני אירועי אוקטובר האחרון, ואשר גופתו הושבה 23 נחטף ללבנון על ידי החיזבאללה בדיוק לארץ אחרי שלוש וחצי שנים בשבי במסגרת עיסקה, ממליצה למשפחות החטופים לא לשבת בשקט ולא להרפות אף לא לרגע אחד. ולמדינה היא ממליצה לקחת יותר אחריות. בזכות המאבק העיקש והאינטנסיבי של המשפחות וכן בעקבות משא ומתן עיקש בראשותו של האלוף במילואים אילן בירן, שקיימה מדינת ישראל בסיוע משרד החוץ הגרמני, הוחזרו גופותיהם של בני ושל לקבורה בישראל. 29.1.2004 חבריו עומר ועדי ביום