Ascola10web

10  אסכולה   46  היום שאחרי: דחיב םיתרשמו תותרשמ ל אורך ההיסטוריה העיסוק בלחימה ומלחמה היה בעיקר בידיהם של גברים. נשים פעלו רק בשולי שדות הקרב ככובסות, משרתות, טבחיות ובנות לווייה, אולם כבר בתקופות קדומות יותר היו נשים שחרגו מכלל זה ומקרים יוצאי דופן. בכתביו של טקיטוס הרומי סופר על הלוחמת בודיקה שהובילה את מרד בריטניה לספירה, במקרא מתוארת גבורת 60 ברומא בשנת המנהיגות יעל ודבורה, ובתרבות האירופית מוכרת דמותה של ז'אן ד'ארק, המצביאה הצרפתייה אשר מילאה תפקיד . 15 מפתח בתהליך שחרור צרפת מהכיבוש האנגלי במאה ה־ הלאומיות האירופית אימצה דמויות של נשים כאלגוריה לרעיונות מופשטים של צדק, שוויון או ניצחון וכסמל להולדת האומה; הדמויות המוכרות ביותר מהן הן מריאן המייצגת את הרפובליקה הצרפתית, ואמא מולדת הנושאת חרב כסמל לגבורה המייצגת את רוסיה. אולם דוגמאות אלו הן היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. לאורך ההיסטוריה הודרו נשים מן המרחב הציבורי החלו נשים לפעול בצורה 19 והלאומי, ורק בסוף המאה ה־ בולטת יותר במרחב הציבורי כפעילות פוליטיות ונטלו חלק גם בפעילות צבאית כתומכות לחימה. למעשה רק במלחמת העולם השנייה התחילו נשים לקבל תפקידי לחימה בהיקף רחב. בצבא האדום הייתה תופעה זו הנרחבת ביותר כתוצאה משתי סיבות עיקריות: הראשונה, האידיאולוגיה הסוציאליסטית השוויונית במהותה שאומצה בברית המועצות, שלפיה נשים וגברים נבחנים באופן שוויוני, כל אחד ואחת צריכים לעבוד לפי יכולתם/ן ולקבל לפי צורכיהם/ן; כך גם בלחימה. הסיבה השנייה הייתה הצורך ההולך וגובר בכוח אדם ככל שהמלחמה התארכה, והלחימה גבתה קורבנות רבים יותר. בצבא האדום מילאו אלפי נשים תפקידים קרביים כטייסות, טנקיסטיות וצלפיות, בנוסף על מילוי תפקידים מסורתיים יותר של נשים בתחומי הרפואה והקשר. כך לדוגמה, הוקמו בצבא האדום שלושה רג'ימנטים (להקים) של טייסות הפצצה שאוישו בידי נשים. הגרמנים כינו אותן בכינוי גנאי "מכשפות הלילה" משום שהן טסו בחשאי, הפציצו את הכוחות מקרוב וגרמו לאבידות כבדות נשים 23 לאויב. הטייסות אימצו את הכינוי והתגאו בו. כ־ זכו לעיטור "גיבורת ברית המועצות" במהלך מלחמת העולם השנייה – זהו העיטור הגבוה ביותר שהעניקה ברית המועצות ללוחמיה במלחמה. רבים מן החלוצים והחלוצות היהודים שהגיעו לארץ נשאו עימם את הרעיונות 19 ישראל בתחילת המאה ה־ הסוציאליסטיים שקשורים בשוויון והאמינו בהם בכל ליבם. הציונות מעיקרה הייתה תנועה שוויונית. הרצל קרא לשילוב של נשים בתנועה הציונית, היו צירות בקונגרסים היהודיים, לנשים הייתה זכות בחירה שווה ומלאה במערכות הפוליטיות של היישוב היהודי – דבר שלא היה מובן בתא הטייס, על צריח הטנק, ובכל מקום שצריך אותן במלחמת "חרבות ברזל" בלטו הנשים הלוחמות בשלל תפקידים: מהטנקיסטיות שבלמו מחבלים בשבעה באוקטובר, דרך התצפיתניות שהתריעו בזמן אמת על ההתקפה ועד קצינות הקשר שלוחמות ברצועה. סקירה היסטורית ממחישה שכבר בימי הביניים לחמו נשים לצד גברים, וביישוב היהודי התופעה הפכה להיות חלק מהנורמה. צה"ל ההולך ומתעצם יכול רק להרוויח מכך. ד"ר ענת שטרן בשבעה באוקטובר, למול מתקפת חמאס הרצחנית, שעטו לוחמות השריון מקו גבול מצרים, שנחשב לקו שקט יחסית, לעבר מוקדי ההתקפה בגבול עזה, מלוות בלוחמות ולוחמי הגדודים המעורבים, ופעלו במקצועיות ובנחישות נגד האויב.