Ascola10web

43   אסכולה  10 טעם לצפות שהשכלה גבוהה ראויה לשמה תכלול הן את ההומניזם והן את הליברליזם (במובן שייחסנו להם כאן). לפיכך אני נוטה לדבר על "חינוך ליברלי־הומניסטי" מבלי להבחין בין שתי ההשקפות הללו, ועל בסיס ההנחה שהן משלימות זו את זו. שתי ההשקפות מטעימות את יכולתו של האדם לדון באופן תבוני בעניינים הנוגעים לטוב ורע, לכוון את מעשיו לאור ערכים אוניברסליים, ולכונן את חייו (כלומר, את חייהם המשותפים של בני אדם שונים בעלי אינטרסים נבדלים) באופן רציונלי. טענתי המרכזית היא כי לחינוך ההומניסטי־ליברלי, מסוג זה שתואר כאן, יש תועלת משמעותית, הנחוצה לחברה הישראלית, ואולי לחברה העולמית כולה, בייחוד בתקופה קשה זו. הטענה הזאת איננה מובנת מאליה. כמוֹרֶה לפילוסופיה באוניברסיטה הפתוחה אני מוצא את עצמי לעתים במבוכה מסוימת, כשאני נאלץ להצדיק (גם אם לעצמי בלבד) את העיסוק במדעי הרוח בתקופה סוערת זאת, שבה נדמה שעיסוק מסוג זה הוא בגדר מותרות בלבד, ושהוא איננו "רלוונטי" כלל אלא אסקפיסטי לכול היותר. כך, למשל, הפילוסופים היווניים, שעליהם אני מלמד, שהיו אומנם מגדולי המוחות של תרבות המערב, עסקו ברעיונות רבים הנחשבים כיום לשגויים, וברור לגמרי כי חלק ניכר מהדיונים שבהם היו שקועים אינם נוגעים עוד לחיינו כיום. חוסר הרלוונטיות של הפילוסופיה (לא רק הפילוסופיה היוונית העתיקה) נדמה כבולט במיוחד בתקופה שבה נתונים החיים עצמם בסכנה ממשית, והצורך להצדיק את עקרונות היסוד של ההשכלה הגבוהה במדעי הרוח (ולא רק בפילוסופיה) נהיה חריף יותר ויותר לנוכח אתגריה הקיומיים של החברה הישראלית שלאחר השבעה באוקטובר. אינני מנסה לטעון כאן שההשכלה הגבוהה והאידיאלים החינוכיים של מדעי הרוח עשויים לפתור את בעיותיה של החברה הישראלית, וגם אינני סבור כי זהו תפקידם. אבל בתשובה לשאלה: האם החינוך ההומניסטי־ליברלי נחוץ לחברה הישראלית בימינו? אטען, כאמור, כי הוא נחוץ בהחלט, וכי חשיבותו, דווקא כעת, היא עצומה. מנגנונים שיאפשרו לקיים שסעים מבלי להתרפק רבים סבורים בטעות כי הבעיה העיקרית שעימה מתמודדת החברה הישראלית בימינו היא מה שמכונה "השסע החברתי". זוהי טעות, משום שהחברה הישראלית מעולם לא הייתה מאוחדת, ומעולם לא שררה בה זהות אינטרסים בין הקבוצות השונות והמגוונות שמהן היא מורכבת. מאז ומתמיד הייתה זו חברה משוסעת. אבל יתרונה הגדול של החברה הישראלית מזה עשרות רבות של שנים היה יכולתה לשאת את השסעים הללו, להכיל אותם ואף להשתמש בהם כמניע לצמיחה ולשגשוג. הבעיה שעימה אנו מתמודדים טקס בוגרים באוניברסיטה הפתוחה (עודד קרני)