Ascola10web

10  אסכולה   38  היום שאחרי: ינושל־וד ךוניח ל מה להם יש ולנו אין? זו השאלה שעלתה בראשי ) והביט מן مقيبلــة כילד שגדל בכפר מוקיבלה ( הגבעה שליד הכפר אל מושב מגן שאול שהוקם . השאלה לא הולידה אצלי תסכול, 70־ סמוך לו בשנות ה אלא רצון ללמוד ושאיפה לשנות. החלטתי שגם לי מגיע שוויון כאדם וכאזרח במדינה, ובהמשך חיי הייתי נחוש להגשים זאת בדרכים שונות. "השאלות לא הפסיקו להטריד אותי. מה הוא השוויון הזה? מה משמעותו? איך אפשר לפרוט אותו לפרטים? ובהנחה שאצליח לעמוד על טיבו – האם אפשר יהיה להגשימו במדינת ישראל? ואם כן, מה הן האסטרטגיות והדרכים להגשמתו של חזון זה?" אי של שוויון: כיצד ניסו כך פותח אמין ח'לף את ספרו בתי הספר הדו־לשוניים לשנות את ישראל וכיצד שינתה . החזון הביא אותו להקמת עמותת "יד 2023 , ישראל אותם ביד" שהקימה ומפתחת מסגרות חינוך דו־לשוניות בישראל. שנה אחרי שהתחיל את המסע הזה ביחד עם שותפו 27 לי גורדון, שבמהלכו הקימו ארבעה בתי ספר דו־לשוניים על בסיס העקרונות של דו־לשוניות, רב־תרבותיות, שוויון מבני ודו־לאומיות – סבור ח'לף שבהסתכלות נכונה על חינוך משותף ושוויוני מגיל צעיר יכולים להיות טמונים זרעים שיתרמו גם לפתרון הבעיות אשר ישראל מתמודדת איתם ביתר שאת מאז השבעה באוקטובר. האמינו מעטים כי ניתן 1997 "כאשר יצאנו לדרך בשנת יהיה לממש את החזון", כותב ח'לף בספרו. "במהלך השנים 2011 שחלפו מאז הקדשתי את כל מרצי להגשמתו, ועד שנת אכן הוקמו ארבעה בתי ספר דו־לשוניים: בגליל, בירושלים, בכפר קרע ובבאר שבע. נאלצנו להתגבר על מכשולים רבים, הן מול הממשלה, הן מול הרשויות המקומיות, הן מול ההורים ומול הצוותים עצמם, והתמודדנו עם לא מעט גילויי גזענות גלויים וסמויים. אמנם נעשו טעויות בדרך, אך בסופו של דבר קמו בתי ספר שמימשו את החזון, ותלמידים יהודים וערבים, מחנכים ומנהלים, בונים בהם שותפות יום־יומית". גם היום, מול המשבר הקשה ביותר שעוברת החברה הישראלית, גם בתוכה וגם בגבולות, ח'לף מנסה לשמור על אופטימיות, ולתמוך בחזון שרואה בשותפות שוויונית משימה מרכזית שניתן לחתור אליה מלמטה למעלה – מהילדים הקטנים בגן אל הילדים הגדולים המנהלים את החברה ואת המדינה. "ברור לי שמנקודת ראות ישראלית השבעה באוקטובר הוא נקודת קושי בלתי רגילה. השאלה היא איך מסתכלים על ולאמירה של 20־ הסכסוך כאן. האם נחזור לראשית המאה ה ישראל זנגוויל 'ארץ ללא עם לעם ללא ארץ'? או לאירופה אחרי מלחמת העולם השנייה – השואה על תוצאותיה, וזאת על מנת לנסות להבין את הנרטיב של אחרי השבעה באוקטובר 'מי שרוצה להשמיד אותנו עכשיו זה חמאס ולכן צריך לדאוג שהם לא יהיו כאן'. מי זה "הם"? האם זה שני מיליון פלסטינים? שהם ייעלמו, יברחו או שנדאג להבריח אותם. "אז זה נרטיב אחד שמנסים לקבע אותו בתודעה, ואני מודאג כי הוא מנסה לקרוא את ההיסטוריה כאילו היא מתחילה בשבעה באוקטובר. זה גורלנו כאן בישראל, ו'אלה' – האחרים – מפריעים לנו. ‘חיות אדם' כמו שאמר ללמוד לחיות ביחד מגיל שלוש , שייסד ארבעה בתי ספר דו־לשוניים ברחבי הארץ, ממשיך להאמין גם היום שאחת אמין ח'לף הדרכים לפרוץ את משבר האמון בין יהודים וערבים היא החינוך, ועדיף להתחיל מגיל צעיר מאוד, וכך לשבור מחסומים של שפה ותרבות. "יש פה שני עמים, ואף אחד לא הולך מפה. ועכשיו בואו נדבר על שותפות, ושכל צד ישאל את עצמו שאלות מוסריות קשות, בלי 'אבל'". שבו מתחילים הסטריאוטיפים 3 אנחנו אמרנו שנתחיל להפגיש את הילדים הכי מוקדם שאפשר, בגיל להתפתח, ונדאג שהילדים משני הצדדים ילמדו ויחיו במסגרת שוויונית.