Ascola10web

10  אסכולה   26  היום שאחרי: ימוקמ ןוטלש , אמון הציבור 2019 הישראלי לדמוקרטיה. כך למשל, בשנת בממשלה. 30.5% לעומת 53% ברשויות המקומיות עמד על מהציבור השיבו שיש להם אמון ברשות 58% 2021 בשנת המקומית שבה הם מתגוררים (השיבו הרבה מאוד או די 67%( שדיווחו על אמון בממשלה 27% הרבה) זאת לעומת 53% 2023 דיווחו על חוסר אמון בממשלה). בחודש מאי מהציבור השיבו שיש להם אמון ברשות המקומית שבה הם 69%( שדיווחו על אמון בממשלה 27% מתגוררים לעומת דיווחו על חוסר אמון בממשלה) (נתונים אלה נלקחו מתוך מאגר המכון הישראלי לדמוקרטיה). למרות שהאמון ושביעות הרצון מהשלטון המקומי בישראל גבוהים יחסית ומאפיינים את רוב האוכלוסייה, רמת האוטונומיה המוענקת בישראל לשלטון המקומי היא מהנמוכות בעולם המערבי. במחקר השוואתי שבוצע מדינות כולל 57 על ידי מועצת אירופה, וסקר 2021 בשנת רוב המדינות החברות באיחוד האירופי, מועצת אירופה Ladner, Keuffer and ( 2020–1990 בין השנים OECD וה־ ), ישראל נמדדה כאחת המדינות עם רמת Bastianen 2021 האוטונומיה הנמוכה ביותר באופן עקבי ומתמשך. המחקר זיהה מגמה כללית ברורה של ביזור (דה־סנטרליזציה) , בכלל 2020–1990 ועלייה באוטונומיה המקומית בין השנים המדינות בעוד שהמצב בישראל קפא על השמרים. במשך שלושה עשורים, כמעט ללא כל שינוי, השלטון המקומי ממשיך לתפקד בצילו של השלטון המרכזי ותחת פיקוח קפדני שלו, עם אוטונומיה משפטית (פורמלית), תקציבית .) Razin and Hazan, 2021 פוליטית ותפקודית נמוכה ( הפרדוקס הגלום במצב דברים שבו השלטון המקומי זוכה לאמון ושביעות רצון גבוהים (ודאי ביחס לממשלה) אולם, סובל מעצמאות נמוכה, מעיד על כך שהשעה יפה לרפורמה ביחסי שלטון מקומי ומרכזי בישראל. סביר להניח שהרשויות המקומיות המוגבלות כעת מאוד בפעולות שהן יכולות לנקוט לטובת האזרח, יוכלו להעצים את פעילותן ולהגביר את שביעות הרצון מהן ככל שתהיה להן אוטונומיה תקציבית ותפקודית גבוהה יותר. יתכן מאוד, שעלייה כזו בשביעות הרצון לא תמצא חן בעיני הממשלה אולם זה אינו הבסיס שעליו צריכות להתקבל החלטות במדיניות ומנהל ציבורי. עמדה זו לפיה יש להגביר את האוטונומיה וחופש הפעולה של השלטון המקומי ולבזר את סמכויות ותקציבי השלטון המקומי זוכה לתמיכה רחבה. סקר שבוצע בתחילת המלחמה מצביע על כך שמתוך בעלי הדעה (הכוונה 2023 בנובמבר מהמשיבים סבורים 83% )" לכל מי שלא השיבו "לא יודע שלאחר המלחמה יש לפעולה לביזור סמכויות והרחבת סמכויות השלטון המקומי ביחס לממשלה (פינקלשטיין, ). קונצנזוס בנושא פוליטי ומשילותי כזה הוא נדיר 2023 בישראל, וברור שרוב מכריע של הציבור מעוניין לראות שלטון מקומי מחוזק. הרחבת הסמכויות צריכה להיעשות הן בטיפול במצבי חירום והן בטיפול בשגרה, במגוון הרחב של הנושאים שבהם משפיע השלטון המקומי ישירות על איכות חיינו. כדי לגבש מודל אחר לפעילות הרשויות בחירום ובשגרה כדאי לשאול כיצד ובאילו תחומים פעל השלטון המקומי במשבר הנוכחי ובאילו תחומים הוא מצטיין? בשלב זה מוקדם לגבש עמדה ממצה בסוגיה מורכבת זו, אך ניתן כבר עתה להצביע על מספר כיוונים לבחינה. השלטון המקומי הוא הראשון שנפגש עם האזרח, וככזה הוא גם החשוף ביותר למצבן של קהילות וצרכים של פרטים בעת חירום ובשגרה. אחד התחומים בהם עוסק השלטון המקומי אך נהנה בו מאוטונומיה מוגבלת ביותר הוא החינוך. מערכות החינוך ביישובים בישראל, תלויות במידה רבה בתקצוב של השלטון המרכזי וכפופות לרגולציה מקיפה של משרד החינוך. סירוס הסמכויות של השלטון המקומי בתחום החינוך פוגם ביכולת של הנהלות היישובים בשגרה לתת מענה לצרכים ולרצונות ספציפיים של תושביהם ולהתאים את התנאים והתכנים של המערכת למאפייני הקהילה. בדומה לחינוך בתקופת הסגרים של הקורונה, בעת המלחמה הנוכחית הדבר הפך לקשה שבעתיים. ראשי הרשויות ומחלקות החינוך היו צריכים לתת מענה לצרכים מיוחדים תחת כל המגבלות שהוטלו על ידי משרד החינוך. יש להניח שהיו מצליחים אף יותר ממה שהצליחו בהקמת מסגרות חינוכיות חלופיות מחוץ ליישובים, וגיבוש פתרונות ארעיים, אלמלא היד הכבדה של הרגולציה סירוס הסמכויות של השלטון המקומי בתחום החינוך פוגם ביכולת של הנהלות היישובים בשגרה לתת מענה לצרכים ולרצונות ספציפיים של תושביהם. בדומה לחינוך בתקופת הסגרים של הקורונה, בעת המלחמה הנוכחית הדבר הפך לקשה שבעתיים.