Ascola10web

10  אסכולה   22  היום שאחרי: ינידמ ןורתפ צורך, ואף נכונות, להכיר באינטרסים הביטחוניים המיוחדים , וביתר 70־ לה, גורם הנכון לגבי ישראל מאמצע שנות ה .2000 שאת – עם פרסום "היוזמה הסעודית" בשנת לטיעונים אלה, שהם אסטרטגיים־פוליטיים במהותם, ניתן להוסיף הקבלה תרבותית: הן ברית המועצות בצפון אירופה והן ישראל במזרח התיכון מהוות נטע זר תרבותי בתת־המערכת אשר בה הן מהוות נדבך מרכזי. עיראק ואיראן מתאימות למלא את תפקידן של דנמרק ונורווגיה במשוואה המוצעת, היות שכמו בסקנדינביה, גם במזה"ת מדובר בזוג מדינות אשר על אף עוצמתן, אין הן לעת עתה מדינות גרעיניות במובן המקובל של המושג. במקרה הנורדי העוצמה היא פונקציה של חברות בברית; במקרה המזרח תיכוני – של צבא חזק המצויד בנשק לא קונבנציונלי. בשני המקרים מדובר בזוגות של מדינות עם השקפת עולם סוציו־אקונומית, פוליטית ודתית דומה, על אף השוני ביניהן בהדגשים. השוני הפוליטי המשמעותי אשר צריך לחול במזרח התיכון, אם הכוונה היא לאמץ בו את המודל הנורדי, בא לידי ביטוי בהפיכתן של ירדן והמדינה הפלסטינית העתידית למדינות ניטרליות. יצוין כי מחשבות אודות פלסטין ניטרלית אינן חדשות, אולם נראה כי בניגוד לחשיבה המקובלת השוללת אפשרות כזאת עקב היותה של פלסטין ישות ערבית לכל דבר, הבעיה נעוצה דווקא בעובדת היותה, במקרה זה, מדינת חיץ ניטרלית בודדת. מצב שההיסטוריה מוכיחה אותו כחסר סיכוי לאורך זמן. מטרת ההצעה המובאת כאן היא לתקן עיוות זה ולהציב כמדינות חיץ ניטרליות. יתרה יחדיו את פלסטין וירדן מזו, מבחינת ההצעות הקודמות שהועלו לפתרון הבעיה הפלסטינית, עולה כי הדרישות מירדן ומפלסטין במסגרתן הינן למעשה דרישות של ניטרליות, גם אם מכנים זאת אחרת. למשל, ירדן נדרשת לא לקחת חלק בשום ברית צבאית, לא לאפשר הצבת כוחות זרים על אדמתה, ולא לאפשר שימוש בשטחה מעבר לכוחות אלה. ביחס לפלסטין חוזרים ומדגישים את ההגבלות שיחולו עליה בנושא חברות בבריתות צבאיות או פוליטיות. לא ניתן להתעלם מכך שאלה מאפיינים של ניטרליות. באשר לגוני הניטרליות השונים, גם כאן ניתן לעשות הקבלה בין המקרה הנורדי ובין מה שניתן ליישם במזה"ת: ירדן, כמו שוודיה, יכולה לבסס את ניטרליותה על הרתעה המבוססת על עוצמה צבאית בעיקר; ואילו פלסטין, כמו פינלנד, יכולה לבסס את נייטרליותה בראש ובראשונה על מדיניות חוץ אמינה. במסגרת המודל הנורדי ישראל תזכה בשלום ובהכרה בין־לאומית ואזורית, תוך הבטחת האינטרסים שלה בחזית המזרחית. פלסטין תזכה לעצמאות המעוגנת בהסכמים בין־לאומיים. למעלה: לחיצת יד בין ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ליו"ר יאסר עראפת לאחר החתימה על הסכם אוסלו ב' בבית הלבן בוושינגטון (לע"מ / יעקב סער) למטה: נשיא ארה"ב ביל קלינטון, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ויו"ר הרשות הפלשתינית יאסר עראפת, בפתיחת פסגת "קמפ דיוויד" בארה"ב, לשיחות על ניסיון להסדר ולפתרון הסכסוך הישראלי פלשתיני (לע"מ / אבי אוחיון)