Ascola10web

10  אסכולה   12  היום שאחרי: טפשמו רטשמ ש ר המשפטים יריב לוין צודק בכך שמדינת ישראל צריכה רפורמה חוקתית. אולם הרפורמה הנחוצה היא בדיוק בכיוון ההפוך 37 לזה שאליו ניסתה (ועדיין מנסה) ממשלת ישראל ה־ להוביל. בהצעותיה למה שהיא כינתה 'רפורמה' במערכת המשפט, אך הייתה למעשה מהפכה משטרית לאור השינוי הפרדיגמטי בשיטת המשטר שאליו הובילה, ביקשה הממשלה להסיר כבלים ומגבלות מכוחו של השלטון, לרכז ולהגביר את כוחה של הממשלה, ולהחליש את כוחה של מערכת המשפט ואת סמכויותיהם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה – אלו האחרונים הם מנגנוני האיזון והבלימה העיקריים בדמוקרטיה הישראלית. ישראל, בניגוד לכל הדמוקרטיות האחרות בעולם, סובלת ממחסור במנגנונים פוליטיים של איזון ובלימה. בכל הדמוקרטיות האחרות קיימים מנגנונים שנועדו לוודא כי הכוח הפוליטי אינו מרוכז בידי גוף אחד. במסגרת מנגנונים אלו ניתן למנות: שני בתים בפרלמנט; משטרים נשיאותיים עם סמכות וטו על חקיקה לנשיא; בחירות אזוריות שבהן הנציגים שוקלים ומשקפים אינטרסים אזוריים בהליך הפוליטי; שיטת משטר פדראלית עם מערכת אנכית של הפרדת רשויות בין הממשל המרכזי ובין המדינות/ הפרובינציות; חברות בארגונים על־לאומיים, כגון האיחוד האירופי, שבו הדין האירופי הופך לדין מחייב בתוך המדינה; או כפיפות לבתי משפט על־לאומיים, כגון בית המשפט 46 האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג, שבו חברות כל המדינות החברות במועצת אירופה (זהו גוף נפרד מהאיחוד האירופי). ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שלא קיים בה אף לא אחד ממנגנונים אלו. מה כן קיים בישראל? משטר קואליציוני. המבנה הקואליציוני מהווה את המנגנון היחיד של איזון ובלימה, שכן לכאורה הצורך בבניית קואליציה ובהתחשבות בשותפות הקואליציוניות הוא גורם בולם וממתן. בפועל, בשיטה הישראלית המצב הוא הפוך; דווקא מפלגות קטנות וקיצוניות, המהוות לעתים את לשון המאזניים, אוחזות בכוח רב יותר, באופן יחסי, מאשר גודלן, וביכולתן במידה רבה להכתיב מדיניות ולמשוך דווקא לקצוות. כמו כן, בעוד ההרכב הקואליציוני יכול להוות סוג של בלם, במקרה שהקואליציה הומוגנית בלם פוליטי זה נעלם או נחלש. לא רק שהשיטה הישראלית חסרה מנגנונים פוליטיים של איזון ובלימה, אלא שהמצב הפוליטי בישראל חריג באופנים נוספים, המחמירים את הבעיה. בשיטה הישראלית האופוזיציה חלשה עד לא קיימת, ואלו ששולטים בגוף המחוקק – בכנסת – הם קבוצה קטנה של פוליטיקאים, "גרעין השליטה הקואליציוני" המורכב ממספר קטן של נבחרי ציבור העומדים בראש מפלגות ויכולים לכפות את עמדתם על הקואליציה כולה באמצעות משמעת קואליציונית. זאת ועוד, מרבית המפלגות הן בכלל מפלגות שאינן דמוקרטיות ואין בהן הליך בחירה רחב, ולכן בהתנגשות שבין האינטרס הפוליטי של יו"ר המפלגה ובין האינטרס הציבורי הכללי לרוב יעדיף חבר המפלגה את האינטרס הפוליטי הצר, אם ברצונו להמשיך להיכלל ברשימת אותה מפלגה לכנסת גם בבחירות הבאות. כנסת קטנה, חלשה ובלתי ייצוגית התוצאה היא שבמקום שהכנסת, היא בית המחוקקים הישראלי, תהיה האכסניה המרכזית לדיון ציבורי ולקבלת ההחלטות החשובות ביותר שעל סדר היום, הכנסת היא למעשה החלשה מבין הרשויות. היא לא רק חלשה, היא גם קטנה מאוד באופן יחסי לגודל האוכלוסייה ובהשוואה למדינות בעלות סדר גודל של אוכלוסייה הדומה למדינת דמוקרטיות 17 ישראל. כאשר משווים את ישראל ל־ מיליון נפש אפשר לראות 12 ל־ 4 עם אוכלוסייה של בין הגיע הזמן לתקן את קלקולי המשטר להגדיל את הכנסת, להקטין את הממשלה, לחוקק את חוק יסוד: החקיקה, להשלים את מגילת זכויות האדם ולחנך לדמוקרטיה מגיל צעיר. קווים לדמותה של רפורמה אמיתית ביום שאחרי. פרופ' יניב רוזנאי