Asad-Azi_Shai-Yehezkelli-Catalog

6 2017 , דיוקן עצמי מהלך על אגודלים שי יחזקאלי, אסד עזי ושי יחזקאלי חולקים חוויה של נדודים וזרות כמצב קיומי, אם כי נקודות המוצא של מסעם שונות זו מזו. במרכז התערוכה עומדים הנדודים, אך לא כמקרה פרטי בלבד. שני האמנים מקיימים ניסיון לבחון את המרחב האינטימי של האמנות בהשקה למרחב התרבותי, החברתי ואף ההיסטורי. בין שניהם קושרים חוטים סמויים של רגישות לרקע הדתי והלאומי ממנו באו, ואלו שזורים בשפת ציורם. עבודתם מאתגרת את הישראליוּת, ובו בזמן את הציוריוּת. שניהם עוסקים בשאלות של זהות, היסטוריה ותרבות באמצעות שפת הציור: קו, כתם, צבע, צורה וקומפוזיציה. הציור של שניהם מציע כניסה לשדה לא־מילולי של חוויה ציורית שחוקרת את עצמה באופן אינטנסיבי, ובתוך כך נוגעת באומץ בשאלות של זהות ושייכות, ואפשר אף לומר: תוך חיפוש מתמיד אחר החיפוש. הנווד של יחזקאלי מסומן על ידי רגל הנשלחת קדימה. היא מסמלת את המסע בדרך שלעולם אינה מגיעה לקיצה. כל קיומה הוא בעצם החיפוש ובתנועה מתמדת. עזי מגלם את מסע הנדודים בדמות הסוס שעליו הוא רוכב. גם כאן המסע אינו מגיע לקיצו, והרוכב נשאר בתנועה מתמדת. בין שני האמנים מתקיים שיח אישי ופרטי החושף את עיסוקם במיתוסים לאומיים והיסטוריים. הם פועלים במרחק גיאוגרפי לא רב איש מרעהו ובפעילותם האמנותית ארוכת השנים אפשר לזהות תכנים משותפים העוסקים בשאלות של זהות אישית ותרבותית.