Asad-Azi_Shai-Yehezkelli-Catalog

23 הם כינויים לקולות התקיעה בשופר בהתאם לרצפים של צלילי השופר. הציור כולו מהדהד צורות "שברים" ו"תרועה" מוזיקליות וקצביות. הוא צבעוני, ובמבט ראשון משדר שמחה ועליזות. שתי רגלי הנווד בציור אינן שייכות כפי הנראה לדמות אחת. הרגל הכחולה לבושה במכנסיים מחויטים, ואילו החומה נראית כגדם קטוע וחבוש בקצהו העליון. הרגל פונה לעבר פומפייה חומה המזכירה את ציוריו של יוסל ברגנר, בהם הפומפייה מואנשת ומייצגת את הוויית הבית , ראו בעמוד הבא) הראש מסומן על ידי עיגול כחול, שבצידו האחד סימון של תסרוקת ריקוד הפומפיות היהודי. ( אופנתית ובשני סימון של אף זקור. בתחתית הראש קו ורוד עבה ומתעקל המזכיר התפתחות של דימוי השופר המוכר מציוריו המוקדמים של יחזקאלי. מגן דוד במרכז הוא ליבו הפועם של הציור כולו. בגב הדמות מופיעים שני חצאי עיגולים ורודים, כמפתח של בובה ממוכנת או כשתי לחיים של ישבן מעוגל ונשי. מקור השראה נוסף הוא ציוריו של , ובו שני חצאי העיגולים המזכירים את לוחות הברית או זוג שדיים אימהי. מוטיב יהודי אריה ארוך, כמו למשל בציור 2021 , דיוקן עצמי רוקד על שולחנות שי יחזקאלי, 1926 , לפני הסער נחום גוטמן, מוזיאון ישראל, ירושלים. מתנת לולה ואדולף (דולפי) אבנר, תל אביב צילום: מוזיאון ישראל, ירושלים, על ידי דוד חריס